תוך כדי עבודה על המחשב אני מקשיבה לחדשות שזועקות מהטלויזיה-

*הפגנת הזדהות עם שדרות בכיכר רבין.

*טקס זיכרון שנה לפיגוע בתחנת הרכבת בחיפה וראיונות עם היתומים והאלמנות.

*בעל רצח את אישתו.

*גבר חטף את חברתו ויש חשד שרצח אותה.

*פליטים מדרפור.

ושלא לדבר על תאונות דרכים 'שיגרתיות' ולצערנו, עוד ועוד...

ואני יושבת לי ומרגישה לא נעים עם זה שהחיים שלי 'זורמים' וממשיכים הלאה....

לא נעים עם זה שיש כ"כ הרבה צרות לכ"כ הרבה אנשים עד שאי אפשר לעצור ולהזדהות עם כל אחד....

לא נעים שישלי צרות משלי,

ושלפעמים- גם לי רע וזה נראה לי כאילו כל העולם צריך לעמוד מלכת ולהזדהות איתי.

אנלא אומרת שרעלי עכשיו (ב"ה, לשם שינוי...),

אני רק אומרת שלא נעים......