עת שערי רצון לְהִפָּתֵחַ, יום אהיה כפי לאל שׁוֹטֵחַ. אנא זכור נא לי ביום הוֹכֵחַ.
עוקד והנעקד והמזבח:
באחרית נֻסה בסוף העשרה. הבן אשר נולד לך משרה. אם נפשך בו עד מאוד נקשרה. קום העלהו לי לעולה ברה. על הר אשר כבוד לך זורח.
עוקד והנעקד והמזבח:
אמר לשרה כי חמודך יצחק. גדל ולא למד עבודת שחק. אלך ואורהו אשר לו אל חק. אמרה לכה אדון אבל אל תִרחק. ענה יהי לִבֵּךְ באל בוטח.
עוקד והנעקד והמזבח:
שִחֵר והשכים להלוך בבוקר. ושני נעריו ממתי השקר. יום השלישי נגעו אל חקר. וירא דמות כבוד והוד ויקר. עמד והתבונן להִמשח.
עוקד והנעקד והמזבח:
ידעו נעריו כי קראם לאמור. אור הראיתם צץ בראש הר המור. ויאמרו לא נחזה רק מהמור. ענה שבו פה עם משולים לחמור. ואני והנער להשתטח.
עוקד והנעקד והמזבח:
הלכו שניהם לעשות במלאכה. ויענה יצחק לאביו ככה. אבי ראה אש ועצי מערכה. איה אדוני, שה אשר כהלכה. האת ביום זה דתך שוכח.
עוקד והנעקד והמזבח:
ויענה אביו באל חי מחסה. כי הוא אשר יראה לעולה השה. דע כל אשר יחפוץ אלהים יעשה. נבנה בני היום לפניו כיסא. אז יאמיר זבח והזובח.
עוקד והנעקד והמזבח:
דפקו בשערי רחמים לפתוח. הבן להיזבח ואב לזבוח. קוים לאל וברחמיו לבטוח. וקוי ה´ יחליפו כח. דרשו בנחלת אל להסתפח.
עוקד והנעקד והמזבח:
הכין עצי עולה באון וחיל. ויעקד יצחק כעקדו איל. ויהי מאור יומם בעינם ליל. והמון דמעיו נוזלים בחיל. עין במר בוכה ולב שמח.
עוקד והנעקד והמזבח:
שיחו לאימי כי ששונה פנה. הבן אשר ילדה לתשעים שנה. היה לאש ולמאכלת מנה. אנה אבקש לה מנחם אנה. צר לי לאם תבכה ותִתיַפֵּחַ.
עוקד והנעקד והמזבח:
ממאכלת יהמה מדברי. נא חדדה אבי ואת מאסרי. חזק ועת יקַד יקוֹד בבשרי. קח עמך הנשאר מאפרי. ואמור לשרה זה ליצחק ריח.
עוקד והנעקד והמזבח:
ויהמו כל מלאכי מרכבה. אופן ושרף שואלים בנדבה. מתחננים לאל בעד שר צבא. אנא תנה פדיום וכֹפר הבה. אל נא יהי עולם בלי ירח.
עוקד והנעקד והמזבח:
אמר לאברהם אדון שמים. אל תשלחה יד אל שליש אוּרַיִם. שובו לשלום מלאכי מַחנַיִם. יום זה זכות לבני ירושלים. בו שערי רחמים אני פותח.
עוקד והנעקד והמזבח:
לבריתך שוכן זבול ושבועה. זָכרה לעדה סוערה ונגועה. ושמע תקיעה תוקעה ותרועה. ואמור לציון בא זמן הישועה. ינון ואליה אני שולח.
עוקד והנעקד והמזבח:
זה מה שלקחתי מראש השנה הזה...
השנה נתתי תשומת לב מיוחדת לפיוט המצמרר הזה...
כל החג הזדמזם לי בראש... לזמזם וללמוד מה זאת גדולה ומסירות נפש....
הייתה אצלינו בבית הכנסת מישי שלקחה את הפיוט ממש קשה וכל פעם שרק התחילו לפייט אותו היא התחילה לבכות..
איזו אמונה שלימה, הקרבה שלימה, מסירות ב100% לאבא שבשמיים.
הלוואי על כולנו...
. .
:........:
כמו שכבר סיפרתי בעבר-
אנחנו משפחה של טורפים....
אצלנו חגים זאת סיבה נוספת לאכול בשר,
אין לי בעיה עם בשר אבל אני גם לא מהחובבים הגדולים,
ההורים שלי למשל, אוהבים את כל האיברים הפנימיים,
בראש השנה בנוסף לכל הדברים הבנלים, אנחנו אוכלים-
ראש של כבש- לזכר אילו של יצחק.
ריאה- כדי שתהיה שנה קלה.
ולב- שיפתח ליבנו לתורה ולמצוות.
המהמה, הלב הלך לאיבוד....
ח..הייתם צריכים לראות את ההורים שלי כמו זוג טורפים תרים אחרי הלב...
ולא יאומן! הוא בסוף נמצא!
לך תזהה מה זה כל דבר בין כל האיברים הפנימיים שבסיר...
6!
זהו מספר הארוחות בשריות ב4 ימים!!!
לא פחות ולא יותר....
בעיני זה נס שלא התפוצצנו....
(ולא במובן המטאפורי..)
. .
:........:
החג היה ארוך, שקט ומנומנם מהמצופה.
רק ביום חמישי בבוקר קלטתי שיש עוד יום....
את רוב הזמן ביליתי במיטה עד שכבר לא הצלחתי להרדם בלילה...
חבר'ה! היו לי נדודי שינה!!
איזה פחד.... רק זה לא יקרה כל השנה...
ב"ה אנלא סובלת מזה אפעם..!!
אומרים שאסור לישון בראש השנה במשך היום,
לא התכוונתי לישון, אבל כאמור- הייתי כל הזמן במיטה..
אז נרדמתי....
. .
:........:
למי שעוקב אחרי עדכוני השוטפים בנוגע לספרים,
וגם למי שלא.
סיימתי את 'נער החידות ממומביי',
התחלתי וסיימתי את 'כעפעפי שחר'
והתחלתי עד כדי חצי את 'אשת אל-המטבח'!!
הישג ראוי לשבח הייתי אומרת....:)
. .
:........:
בעז"ה מחר ישלי ראיון עבודה ראשון!!
תאחלו לי בהצלחה!:)
אני מאחלת לעצמי שהראיון יעבור בשלום,
שאני אקבל את המשרה הנחשקת,
ואשרוד בה לאורך זמן....
הייתי רוצה להבטיח לעצמי להכנס לשרגה בריאה שכוללת פעילות גופנית לעיתים תכופות יותר......
בשנה הזאת, אני לוקחת על עצמי- להצליח.
להשלים עם עצמי ועם המשפחה.
ללמוד לכבד.
להשתדל להרגיש טוב......
לעלות מעלה מעלה במדרגות הקדושה...
(אני יודעת שזה מעלות! אני רוצה שזה יהיה גם מדרגות...)
. .
:........: