מי שמכיר אותי, יודע עד כמה אני לא סובלת סיגריות...!!!

בכלליות אני בנא שנחנק כמעט מכל ריח...

בעיקר של דאורדורנטים ומטהרי אוויר למינהם...

אבל סיגריות, סיגריות עוושת לי להקיא.

אני מסוגלת לסבול את הריח של הדלק,

אבל לא של הסיגריות..!

כמו שיש גלאי מתכות, אני יכולה להיות גלאי סיגריות...

אני מריחה אותם ממרחקים..!!

ותוך רגע אני יכולה לזהות מה מקור החינקון.....

כמה נחמד שהעלו לנושא החם נושא שישלי ככ הרבה אליו ריגשית....

אני חושבת שחובה לקנוס את כל המעשנים שמרשים לעצמם לעשן בכל חור ולחנוק פסיבית את כל מי שבסביבה!

וזה מזכיר לי אנקדוטה משעשעת-

פעם חיכיתי לאוטובוס בתוך תחנת האוטובוס וכמובן שהיה חייב להדחף מישו עם סיגריה למקום הסגור יחסית הזה..

אז ניגשתי אליו בחביבות וביקשתי אותו לעשן בחוץ...

'המסכן' שכנראה לא הבין מה אני רוצה, הוציא את חבילת הסיגריות שלו ושאל: "רוצה?"

וכשסירבתי וחזרתי וביקשתי שיעשן בחוץ היה נראה שהוא חושב שאני משוגעת.....

זה היה עוד לפני שהתחילו עם הסערה של עישון במקומות ציבוריים....

אני בכלל, אם מפריע לי שמישו מעשן, אני אומר בלי בושה..!

אבל לפעמים עוברת המחשבה בראש האם זה שייך בסיטואציה הספציפית הזאת לבקש ממנו לזוז...?

לפעמים קורה שתנועת העשן אינה תלויה ב'מעשן המסכן' ומה לעשות? הרוח בדיוק עליי...

במקרה כזה זה כאילו טיפשי לבקש מהמעשן לעשן לכיוון השני....

כי אז הוא יזיז את הסיגריה והעשן יחזור כמו מגנט, אליי...

ואז המעשן יתקע בי את הפרצוף הזה של- מה את רוצה? זה הרוח..!

אז תעוף מפה כבר או שתכבה את הסיגריה!! למה אני צריכה להחנק כי אתה מכור???

עבדתי פעם עם מישי שבעלה כמו קטר,

מסיים סיגריה וישר מדליק את הבאה.....

איכס! זה כזה מגעיל להסתובב כל הזמן עם הילה כזאת של סירחון...

הכי אני שונאת לצאת למקום ציבורי,

להיות שם שעה או פחות ולחזור הביתה מסריחה כאילו עישנתי 5 קופסאות...

מרוב שאני ככ שונאת את הדבר, פעם חלמתי שאני מעשנת....זה היה מלחיץ....

הרגשתי שאני טובעת... ומה שקורה בטביעה בעצם זה חנק....

מהשבת מול העיניים-

נ.ב. אני אוהב אותך- ססיליה אהרן

שבוע טוב ומבורך לכולם!(: