לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אם זה לא היה מסובך, לא היה ראוי לקרוא לזה- 'החיים שלי'


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אלוהים מכה שנית


אבא יקר!

היינו שתיים, אחת הרזתה, השניה השמינה, אחת יפה השניה פחות, אחת מאמינה אחת קצת כופרת, רבות פעמיים בשבוע בשביל הבריאות, מדברות לפחות חמש פעמים ביום בטלפון בשביל הנשמה, עושות כמעט הכל ביחד, היו ששאלו אם אנחנו לסביות, היו שהמשילו אותנו לבעל ואישה...שום חברות שהענקת לי לא שרדה ככה..

ואז החלטת לקחת לי גם אותה, את החברה הכי הכי טובה. את אחותי השניה שההורים שלי לא עשו לי (סליחה, שאתה לא בראת לי..). בהתחלה לקחת לי אותו (שהיום סיפר לי שהוא מתחתן) (אה, כן, צריך לומר מזל-טוב..) והתגברתי על זה..אבל אותה? דווקא בה היית חייב לגעת??

החלטת לשלוח לה בחור שלא הייתי מאחלת לה להיות איתו, בטח לא להתחתן איתו... (והם כבר מדברים על חתונה..) בחור שיגרום לה להשתגע ולרדוף אחריך פתאום בלי להסתכל לצדדים...אתה זוכר את הבחורה הזאת, אלוהים...? כן, זאת הבחורה שרק לפני כמה חודשים רבה עם ההורים שלה עד בכי שהיא מתכוונת להתחיל ללכת עם מכנסיים ושיפסיקו לכפות עליה לעשות את מה שהם רוצים, את מה שאתה ציוות, ושהיא רוצה טלויזיה בחדר. כן, זאת אותה אחת שמסובבת לכל העולם את הראש, זאת שכולם אומרים אמן על כל מילה שלה, כן. היא.

עכשיו אותה בחורה ממש אומרת אמן על כל מה שזה ששלחת לה אומר.

זה לא נראה לי טיבעי שהיא תיקח את מקומי כהדוסית שבינינו, תתפלל ותתלבש צנוע, לא תקלל ותעשה את כל מה שההורים אומרים...קשה לי לקבל את השינוי הפתאומי הזה שחל בין שנינו, רק אתמול קלטתי עד כמה הוא אמיתי ומציאותי בצורה כזאת שאי אפשר לברוח ממנו...תמיד כשכאב לי רציתי לברוח אליה, ועכשיו אני רוצה לברוח ממנה, לא יודעת מה לומר לה. היא יודעת שאני שונאת את הבחור הזה וכואב לה, אבל אמרתי לה שאין מה לעשות...הוא לקח אותה ממני פעמיים- פעם אחת בזה שהוא רוצה להתחתן איתה, מוקדם משציפיתי שאחת מאיתנו תתחתן ובפעם השניה שהוא גרם לה פתאום להתאהב בך, אלוהים בצורה תמוהה פתאומית בלתי צפויה.... אני יודעת שאני אמורה לשמוח בשבילה, לא רק בשביל עצם העובדה שטוב לה סופסופ (האמנם?!) אלא גם בגלל שהיא עושה משו חיובי, התחזקות זה טוב. אבל האמונה שלי התפוררה בתקופה האחרונה, מאז שיצאתי מהמסגרת אני לא מצליחה לשמור שהראש שלי יחשוב רק עליך, למען האמת- הוא חושב על מלא דברים אחרים, לא בהכרח טובים..נהייתי אנטי. חברות אחרות שלי מתפלאות עליי ואני מתפליאת עליה- דוסית הפכה כופרת הפכה דוסית- אני לא בנויה לשינויים האלה, אני חושבת שאתה אמור לדעת...

אני לא מרגישה אותך מסביב בזמן האחרון, מה קרו לשיחות שלנו? לקירבה...למה אתה כ"כ נסתר ממני? למה אתה עושה שעכשיו זה יהיה זמנם ועיתם של כולם ורק אותי אתה משאיר לבד..?? אתמול בלילה כשבכיתי, אני יודעת שהקשבת, אבל עברתי עם עצמי על כל מעגל החברים שלי וגיליתי שפשוט לכולם, (טוב הגזמתי, רובם המוחלט!) יש תאריך לחתונה או שהם בדרך... אצל חלקם ההזמנות כבר בדרך..(כנאמר לעיל- המעופף מתחתן!!!)

בעזרתך, אני מקווה לבלות את 'זמן אלול' באחת מהמדרשות הקרובות, אתה חושב שזה יעזור לי או שכמו עם הבחור האחרון שיצאתי איתו נחליט שעם עוד שבועיים אנחנו לא מרגישים שזה זה, אז מפרקים את החבילה..??

אז באמת את רוצה לתת לי פרח..??
נכתב על ידי , 10/6/2008 00:39   בקטגוריות דיכאון והשלכותיו, אמונה, תובנות, תמונות או ניסוי אומנותי  
41 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צורך.


ישלי צורך לבקש ממכם סליחה,

סליחה על הצורך שלי בדיכאון מדוכדך אחת לחודש,

ולא, ללא שום קשר לנושא החם הנוכחי!!

למרות שזכותי, זה הבלוג שלי,

המקום שלי לרוקן את הליכלוך...

 

אז הפעם הבעיה שלי, כמו תמיד,

היא צורך,

צורך לדבר, להרעיש, להרגיש....

להחצין, להקצין, להגזים....

לנג'ס, להתעקש, לפקשש....

 

כ"כ הרבה צרכים ישלי....

כ"כ הרבה מקום אני צריכה...

כ"כ הרבה נפח, אוויר..

כ"כ הרבה...

איך משאירים משו גם למי שמסביב?

איך שותקים?

שותקים ומקשיבים...?

איך מקשיבים לצורך שהוא לא שלי?

איך מבינים שלא הכל סובב סביבי?

מה אני עושה אם אין לי את המנגנון הזה שמצפצף כשצריך להיות רגישים למסביב?

 

איך אני יכולה לקבל את עצמי??

מתי כבר אני אצליח לפתור את הבלאגן הזה שלי איתי?

מתי אני אצליח לחיות עם עצמי בלי להרוס לי?

 

כן, עליי נכתב השיר-

מפנה מקום של ברי סחרוף

רק שעוד לא מצאתי כ"כ את הבנא שיהיה מוכן שאני אהיה לגמרי שלו...

שיהיה מוכן לפנות את כל המקום בשבילי....

אני גם לא חושבת שקיים כזה אדם,

לא רוצה שיהיה קיים....

 

מותשת מעצמי,

רוצה להפסיק להצטרך.

נכתב על ידי , 7/11/2007 21:04   בקטגוריות דיכאון והשלכותיו  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 37

ICQ: 455032951 



מצב רוח כרגע:


6,683
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להפיה הטובה : ) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הפיה הטובה : ) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)