אבא יקר!

היינו שתיים, אחת הרזתה, השניה השמינה, אחת יפה השניה פחות, אחת מאמינה אחת קצת כופרת, רבות פעמיים בשבוע בשביל הבריאות, מדברות לפחות חמש פעמים ביום בטלפון בשביל הנשמה, עושות כמעט הכל ביחד, היו ששאלו אם אנחנו לסביות, היו שהמשילו אותנו לבעל ואישה...שום חברות שהענקת לי לא שרדה ככה..

ואז החלטת לקחת לי גם אותה, את החברה הכי הכי טובה. את אחותי השניה שההורים שלי לא עשו לי (סליחה, שאתה לא בראת לי..). בהתחלה לקחת לי אותו (שהיום סיפר לי שהוא מתחתן) (אה, כן, צריך לומר מזל-טוב..) והתגברתי על זה..אבל אותה? דווקא בה היית חייב לגעת??

החלטת לשלוח לה בחור שלא הייתי מאחלת לה להיות איתו, בטח לא להתחתן איתו... (והם כבר מדברים על חתונה..) בחור שיגרום לה להשתגע ולרדוף אחריך פתאום בלי להסתכל לצדדים...אתה זוכר את הבחורה הזאת, אלוהים...? כן, זאת הבחורה שרק לפני כמה חודשים רבה עם ההורים שלה עד בכי שהיא מתכוונת להתחיל ללכת עם מכנסיים ושיפסיקו לכפות עליה לעשות את מה שהם רוצים, את מה שאתה ציוות, ושהיא רוצה טלויזיה בחדר. כן, זאת אותה אחת שמסובבת לכל העולם את הראש, זאת שכולם אומרים אמן על כל מילה שלה, כן. היא.

עכשיו אותה בחורה ממש אומרת אמן על כל מה שזה ששלחת לה אומר.

זה לא נראה לי טיבעי שהיא תיקח את מקומי כהדוסית שבינינו, תתפלל ותתלבש צנוע, לא תקלל ותעשה את כל מה שההורים אומרים...קשה לי לקבל את השינוי הפתאומי הזה שחל בין שנינו, רק אתמול קלטתי עד כמה הוא אמיתי ומציאותי בצורה כזאת שאי אפשר לברוח ממנו...תמיד כשכאב לי רציתי לברוח אליה, ועכשיו אני רוצה לברוח ממנה, לא יודעת מה לומר לה. היא יודעת שאני שונאת את הבחור הזה וכואב לה, אבל אמרתי לה שאין מה לעשות...הוא לקח אותה ממני פעמיים- פעם אחת בזה שהוא רוצה להתחתן איתה, מוקדם משציפיתי שאחת מאיתנו תתחתן ובפעם השניה שהוא גרם לה פתאום להתאהב בך, אלוהים בצורה תמוהה פתאומית בלתי צפויה.... אני יודעת שאני אמורה לשמוח בשבילה, לא רק בשביל עצם העובדה שטוב לה סופסופ (האמנם?!) אלא גם בגלל שהיא עושה משו חיובי, התחזקות זה טוב. אבל האמונה שלי התפוררה בתקופה האחרונה, מאז שיצאתי מהמסגרת אני לא מצליחה לשמור שהראש שלי יחשוב רק עליך, למען האמת- הוא חושב על מלא דברים אחרים, לא בהכרח טובים..נהייתי אנטי. חברות אחרות שלי מתפלאות עליי ואני מתפליאת עליה- דוסית הפכה כופרת הפכה דוסית- אני לא בנויה לשינויים האלה, אני חושבת שאתה אמור לדעת...

אני לא מרגישה אותך מסביב בזמן האחרון, מה קרו לשיחות שלנו? לקירבה...למה אתה כ"כ נסתר ממני? למה אתה עושה שעכשיו זה יהיה זמנם ועיתם של כולם ורק אותי אתה משאיר לבד..?? אתמול בלילה כשבכיתי, אני יודעת שהקשבת, אבל עברתי עם עצמי על כל מעגל החברים שלי וגיליתי שפשוט לכולם, (טוב הגזמתי, רובם המוחלט!) יש תאריך לחתונה או שהם בדרך... אצל חלקם ההזמנות כבר בדרך..(כנאמר לעיל- המעופף מתחתן!!!)

בעזרתך, אני מקווה לבלות את 'זמן אלול' באחת מהמדרשות הקרובות, אתה חושב שזה יעזור לי או שכמו עם הבחור האחרון שיצאתי איתו נחליט שעם עוד שבועיים אנחנו לא מרגישים שזה זה, אז מפרקים את החבילה..??

אף פעם לא היו לי הרהורי שאלה.

דברים היו ברורים לי מאליהם.

צריך לשמור שבת. לאכול כשר. לא לגעת.

לא לגעת. אסור לגעת. לראותם בלבד!

לא לדעת. מזה מגע של גבר, עד החתונה...

והחתונה לא כאן, לא מתקרבת..

גם לא רוצה לקרב אותה. אני בסה"כ ילדה!

אף פעם, ואולי זה קרה ממש מזמן,

לא ראיתי גבר ודיימנתי את עצמי מצרפתת אותו בזמן שהוא מדבר-

כמו עכשיו...

כמו ילדה קטנה סקרנית- רק לגעת,

לדעת איך זה מרגיש,

אבל כמו ילדה למודת נסיון, יודעת שזה שורף.

רוצה להיות נאהבת, כמה בנאלי..

אבל, עזבו אתכם אהבה, רוצה לגעת.

חשבתי שאני חזקה אבל גיליתי כמה סביבה יכולה להשפיע,

אני, מלכת הביזאריות שאין מישו שלא הרים עליי גבה...

אני יעשה הכל נגד הזרם רק כי זה נגד הזרם,

אבל נכנעתי, הושפעתי.

טעמתי את טעמו של הפרי האסור...

חצי מהחברים שלי בעצם בכלל לא דתיים,

אבל רק עכשיו נפלתי, כן אני מרגישה שנפלתי-

לתשוקה חסרת מעצורים שאני לא יודעת איך לשתק אותה.

אני לא מפחדת מחשק, מתשוקה,

אבל כשאין איך לספק את הסוררת, זה כואב...

אז למה לא לגעת, זה ברור,

אבל החשק לגעת מופיע לי בראש ברור ובהיר יותר.

---

סיימתי בשבת לקרוא את 'יצר לב האדמה' סיפור על תלמה, רווקה בת 30 שיצרה גולם רק כדי לספק את כל תשוקותיה, כל מה שהיא רצתה זה רק נשיקה, נשיקה אחת שבאה מאהבה אמיתית, אבל עד מהרה התברר שרק עצם קיומו של הגולם גורם לכל מיני אסונות בסביבתה. הלוואי וגם לי היה אחד, אבל לא אחד שעושה נזק(: ספר מומלץ פלוס פלוס!!!

---

דרוש- בחור עם ערכים מבית טוב לנשיקה או שתיים רטובות במיוחד.