יש משו מרגש בתל אביב... באופי התל אביבי... צעיר, מפתה... פתוח (מידי..?), מזמין...שכל כך כל כך מושך אותי... הייתי רוצה לגור שם תקופה...ולא, לא כדי להרגיש שאני גרה במרכז העיניינים..! אולי זה תחושת החופש שהיא משרה..קצת עצמאות לא תזיק לי... להכיר את המקום שכולם מדברים עליו... זה מזכיר לי שאני מתה להיות סטודנטית... להתלהב ולספר על דברים שקרו באוניברסיטה...להרגיש קצת חכמה..מתוחכמת... (?) פעם אחת ולתמיד להבין איפה זה שדרות רוטשילד ומה ככ מיוחד בשדרות הללו...לבכיר את תל אביב הדרומית, הפחות רעשנית...(במובן מסויים..) לדעת את כל רחובותיה חופיה ושביליה...ולא רק קניוניה ורכבותיה... פעם אחת לעצור שם באמת, לא כתחנת מעבר... לכל כך הרבה מקומות אני שייכת-לא שייכת... מה יזיק להכיר עוד מקום שגם ככה אנלא אהיה שייכת אליו בחיים..?? לחוות את שיא שיאו של החול...וגם החול (של הים..:)) שיא השפלה...

ומולה עומדת לה על ההר שיא הקדושה של ירושלים... העצמה שלה.... הגבולות הברורים- עד כאן מאה שערים.... הטוהר..השלמות... שמושכים לא פחות... יש מי שיכנה את ירושלים 'כפרית', איטית יותר..שלווה... מרכזית לא פחות, אם לא יותר... ועם זאת רגועה יותר...משרה על תושביה מין נינוחות כזאת של ירושלמים,אפילו ניב מיוחד ישלהם.. שם כיף יותר להסתובב ברחובות מאשר בקניונים.... הלוואי והייתי מכירה את כל השכונות... הלוואי והייתי מספיקה להכיר יותר ירושלמים...
שתי ערים תאומות, מי למעלה, מי למטה... בין קדושה לטומאה, בין הר לשפלה, מי יותר מושכת..? קסמה של מי תנצח..?