נקלעתי היום להתלבטות ממש קשה...
הייתי צריכה להחליט אם ללכת לחתונה של חברה לא כ"כ קרובה או לחינה של בן דוד שקרוב רק בקשר דם...
בהתחלה היה ברור לי שאני הולכת לחתונה...
אבל בגלל שתמיד אני בוכה שאין לי קשר משפחתי,
ברגע האחרון חשבתי אולי בכל זאת ללכת לחינה...
ואז ניסיתי לחשוב איך אני משלבת בין שניהם,
אך במהרה הבנתי שהדבר אינו אפשרי בגלל המרחק הגיאוגרפי בין האירועים...
אחרי מחשבות ולבטים רבים, החלטתי ללכת לחינה....
ויש לציין שממש לא התחרטתי..!
בחתונה הייתי פוגשת בנות מהתיכון שלא ראיתי הרבה זמן,
אבל לא הן ולא אני היינו ככ מאושרות לפגוש אחת בשניה...
לעומת זאת, בחינה פגשתי בני משפחה שבאמת לא ראיתי הרבה זמן....
וגם הם וגם אני (לשם שינוי...) שמחנו לראות אחת את השניים...
היה קצת מלחיץ שהחתן בעצם בגיל שלי....
ועוד יותר מלחיץ היה לראות מלא חברים שלו כבר נשואים...
תכלס, מישו יכול להסביר לי מה הטעם של המנהג המיותר הזה- חינה??
זה מין מיני חתונה שבה אסור לחתן והכלה עדיין לגעת...
אבל הם כ"כ רוצים יותר, ורואים את זה!!
זה מין סוג של התגרות כזאת בעיני....
אפעם לא חלמתי להיות בחו"ל...
ואם זה היה תלוי בי, מיצידי לא לצאת מהארץ לעולם....
אבל ישלי אחות שגרה שם שלא ראיתי כבר המון המון זמן...
אז בעוד כמה ימים אני עולה על מטוס כדי לראות אותה,
בלייב, על אמת...
אותה ואת הדבר האמיתי הקטן שנולד לה לא מזמן...
לא תמונות- באמת!!
זאת הטיסה הראשונה שלי...
ואני טסה לבד...
אני ממש לחוצה מהאירגונים...
ובכלל, העבודה והלימודים לוחצים קצת בזמן האחרון...
ככה שאם ישלי שעה בבית, אני מנצלת אותה לישון,
לא מחשב, לא אריזה,
לישון!
לא תאמינו מה חצי שעה של שנת צוהריים יכולה לעשות לבנ"א..!!
הייתי בשבת אצל חברה עם עוד חברות...
ורק כשהגענו, גיליתי שהיא כנראה גרה עם סבא וסבתא שלה...
וכנראה, הם גם לא ממש שומרים שבת....
כשהגענו, הסבתא הייתה עסוקה בבישולים, כך שהסקתי שעוד לא שבת...
ופתאום ראיתי שכבר 4 וחצי, והיא עוד מבשלת.... ועוד לא הדלקנו חנוכיה...
כששבת בעצם נכנסת ב4 ורבע...
רק אז הבנתי למה נקלעתי...
ברמת העיקרון, הם מאוד מאוד מכבדים את הנכדה שלהם, חברה שלי,
שהיא בעצם דתיה...
אבל כמו רוב החילונים המקסימים (באמת!!) שמשתדלים לעשות הכל כדי לתת לדתיים להרגיש בנוח בסיטואציות מסויימות,
גם הם, למרות ההשתדלות, לא ממש בקיאים בכל ההלכות...
אז הבישול נמשך בערך 10 דקות בתוך שבת, אבל הוא היה בתוך שבת...
והאוכל הזה הוגש בשישי בערב...
חנוכיה הדלקנו אנחנו, רק החברות כמעט בתוך שבת...ואנלא בטוחה שבירכנו נכון...
הסבא ושאר המשפחה הדליקו לפני הקידוש...
הטלפון צלצל כמה פעמים במהלך הארוחה...
היו עוד אורחים חוץ מאיתנו, נסעו להביא אותם באוטו...
מה שהם עשו בשבת, זה עיניין שלהם...אבל זה פגע באווירה, היא הייתה אחרת, לא שבתית...
אז כשגיליתי שהיה אוכל שבושל בשבת, לא נגעתי בו...
אבל אז גם התחלתי לתהות מה עבר על שאר האוכל....
בלב כבד, אחרי כמה הערות על הצלחת הריקה שלי,
לקחתי חתיכת עוף, כדי שלא יראה חשוד שאני לא אוכלת...
בבוקר היה סלט, וממש לא היה נעים לי לשאול אם הוא נקנה מהיתר מכירה...
אז גם הפעם הסתפקתי במינימום אוכל...
בסעודה שלישית (שבשבילם היא סתם ארוחת צוהרים) לא הייתי ממש רעבה...
אבל הסבתא התעקשה- תאכלי משו קטן....
תאכלי סלט..
וגם אז בלב כבד לקחתי כמה ביסים מהסלט...
רק כשכבר הייתי שם, הבנתי שחברה שלי היא 'משגיחת הכשרות' בבית וזה לא ממש טוב...
הלוואי, הלוואי והכל באמת היה כשר....
ושבירקות לא חלה קדושת שביעית...!
זה נשמע באמת טיפשי מיצידי לא לברר דברים כאלה קודם...אבל מאיפה היה לי לדעת??
זה היה מצב שממש ממש נקלעתי אליו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
