איזה כיף! שבוע הספר...!! אז הלכתי היום עם חברות לשוטט קצת בין ההוצאות שמציעות הצעות מפתות ואני חייבת לציין שהצלחתי להתעלות על עצמי ולקנות רק ספר אחד- מחברת המילים הקשות של שלומית אברמסון, רציתי להעלות תמונה של ספר הזה וגם תמונה של כל הספרים שצברתי עד עכשיו, אבל המצלמה שלי עושה בעיות בזמן האחרון עם העלאת תמונות..

החלטתי לפתוח מין מסורת שלי עם עצמי (כל מי שרוצה מוזמן להצטרף..)- לצטט לפחות פסקה מכל ספר שאני קוראת או לפחות אוהבת. בכל ספר טוב חייבת להיות פסיקה או לפחות משפט ששווה ציטוט... הפעם הראשונה שציטטתי הייתה ממש מזמן, אתם בטח כבר לא זוכרים...והפעם השניה הייתה לא מזמן..

---

"מתחילות ההתלבטויות המשפחתיות המוכרות והמיותרות של הפיזור הביתה ושל המטלות השונות.יש לנו "שבעה" על הראש. כל ריטואל כזה חושף מיד את מבני הכוח הפנימיים: אבא ואמא מחכים בעליבות לאברום, בעלה של צילה, שיסיע אותם לבית של סבתא. הם לא מעיזים לצייץ. הייתי רוצה לגשת לאמא ולחבק אותה, אבל אני לא יודעת איך עושים את זה. פשוט ניגשים אליה ו- ומה? כורכים יד סביב הצוואר? שתי ידיים סביב המותניים? מה אומרים? ואולי עדיף לשתוק ולא להסביר? החליפה החומה המקומטת נראית לי כמו המקום היחיד שעליו הייתי רוצה להניח את הראש. נראה לי שהכל היה משתתק שם. הנה העיניים שלנו נפגשות ואמא מחייכת אלי במבוכה בשיניים קטנות. גם אני מחייכת, יודעת שלא אעז לעשות דבר. את לא באמת צריכה את החיבוקים האלה, נכון? את כבר לא ילדה קטנה.

<יצר לב האדמה / שהרה בלאו>

 

למעשה, עם החלק המודגש אני הכי מזדהה. ולא צריך חס וחלילה שום שבעה בשביל זה.

---

קרה לי היום משו ממש מביך ביריד שבוע הספר. אני אוהבת להסתובב הרבה ולחפש את הספרים שיצודו לי את העיניים, ואותם אני קונה ובנתיים מסתכלת על כל מיני ספרים מסביב...והיה ספר אחד שתפס לי את העין אז הרמתי אותו כדי להסתכל מה כתוב מאחורה ופתאום קפצה ממאחורי הדוכן אישה שלא הייתה מוכרת, אבל התנדבה בהתלהבות להסביר לי את הספר...קראתי את המאחורה וזה היה נראה לי קצת פסיכוטי, אז אמרתי לה שזה נראה לי פסיכוטי מידי ואני אוותר, אבל תודה... רק אח"כ ראיתי שהיה על הדוכן שלט- "כאן תחתום היום על ספריה זרובבלה זרובבלי" ואז נפל לי האסימון שזאת היא כנראה הסופרת...שאלתי את המוכרת והיא אישרה. באותו הרגע רציתי לקבור את עצמי....כי זה היה נראה כאילו אפחד לא מתעניין בספר שלה, והיא ככ התלהבה שאני הרמתי אותו ובסוף מה שהיה לי לומר עליו זה- 'פסיכוטי' בלי לתת לה אפילו צ'אנס להסביר...

---

שבוע הספר שמח ופורה לכולם!!(:

ישלי דבר אחד לומר לך-א-נ-י-ש-ו-נ-א-ת-א-ו-ת-ך!

אבל ככל שאני שונאת אותך יותר אני אוהבת אותך יותר....אתה מוציא ממני אנרגיות שליליות, כואבות, מתסכלות, אתה גורם לי לשנוא את עצמי. לעשות דברים שאני שונאת. לא אכפת לך לספר לי שאתה חושב שאני מכוערת או שמנה. לא אכפת לך להיות הכי מתוק כשזה רק שנינו אבל לעשות אותי הכי מטומטמת ודפוקה (בכל המשמעויות של המילה) כשאנחנו מול כולם. אתה לא מפסיק לדבר מלוכלך ואני לא יכולה לומר לך שתפסיק כי אתה צוחק לי בפנים ומחכה כמובן לתזמון הכי פוגע. כולם מסביב בטוחים שאני מאוהבת בך ומאיזושהי סיבה לא ברורה חושבים שזה דו צדדי...אתה בן אדם גועלי ומדהים ואכפתי ודוחה ומתחשב ואנטיפאט.... ואתה יודע בדיוק איך לגרום לי לעשות את מה שאתה רוצה שאני אעשה (ולפעמים דברים שאני חושבת שהיית רוצה..) עד כדי כך שכבר אפילו אתה מאמין שאני מאוהבת בך.. אם אני משפילה את עצמי, אז מה כבר משנה שגם אתה משפיל אותי מול כולם..?

---

ובמעבר חד- ישלי שכנה שתמיד כשהיא רואה אותי, היא חייבת לספר לי איך היא חושבת שאני נראית היום. אם הרזתי או שהחולצה יפה ומאיפה היא ואיזה דיאטה עשיתי ואם הפסקתי לאכול..... היום יצאתי מהבית והשכנה הזו ישבה למטה עם עוד כמה שכנות והיא פשוט הייתה חייבת לצעוק לי- "הפיה!! יפה לך ככה.." וכל שאר השכנות היו חייבות לאשר- "כן, פיה, יפה לך ככה..!" מביך משו, ישלי השוואה אחת לדבר הזה- חבורת ערסים שיושבים על הגדר ושורקים לכוסיות...

---

ישלי מין כשרון כזה להכנס למשולשי אהבה....אני מזכירה לכם- יש מישו מהעבודה שרוצה אותי ואני בכלל רוצה מישו אחר... וזאת לא הפעם הראשונה שאני מסתבכת בטנלובלה שכזאת...!

---

בשבועות האחרונים יצא לי לשמוע את השיר הישן של שלומי שבן- "אל תדברי על אריק" משו כמו פעמיים שלוש בשעות שבהן בדרך כלל לא משמיעים שירים ישנים שכאלה... בפעם האחרונה יצא לי לחשוב על זה שלמרות שהייתי בכיתה ח' כשהשיר הזה יצא, אהבתי אותו נורא עוד מאז..אבל בגלל ששלומי שבן כזה פרובוקטיבי לא הרשתי לעצמי לומר בכל שאני בעצם כן אוהבת את מה שהוא עושה.. ועוד להודות שאני אוהבת שיר שבו המשורר מנסה בעצם להברר מי מזיין יותר טוב (אריק או אני...) אבל עכשיו כשאני גדולה, חטפתי את הדיסק האחרון של שבן כמעט מיד אחרי שהוא יצא.. ולמעט האמת הוא גם די פחות פרובוקטיבי ומעולה ברמות על! מומלץ מאוד!!

---

ניסו לשכנע אותי היום לעשות מנוי לידיעות אחרונות. לכו תסבירו להם שאני חסידת מעריב... הם כ"כ שאננים שהם לא מסוגלים לקלוט שיש כזה דבר..  :)