"תמיד פחדתי להשתגע שהלב יקפא ויתרוקן
אבל עכשיו כמו שאני יושב יש לי סיכוי להינצל אני חושב"
הרבה זמן לא הייתי כאן, הייתי אומרת, יותר מידי....
זה לא החיים שלי יותר..אני במרוץ אחרי הזמן..או אולי יותר נכון להגיד..שאני כלכך מקווה שהוא יגמר...
.......
מחכה, מחכה להגיע למצב בחירה, מצב רגוע, אמיתי, מאושר, כלכך מחכה שכל התקופה הזאת תיגמר...
אבל...אולי התקופה הבאה, שאני כלכך מצפה לה לא תהיה כמו שחשבתי...אולי הכל יהיה גרוע יותר..הרבה יותר..
נותר רק לקוות להסתכל אל השמיים ולהתפלל, שלא אתרוקן מכוח פיזי, מכוח נפשי...
..
"אני מרגיש שמשהו משתנה העייפות תחלוף האור יעלה"
...
כלום לא כמו שהיה..אפילו כוח לצייר אין, שום חשק..ובגיטרה לא נגעתי הרבה זמן...אפיךו כוח לחברות אין לי...
אבל אולי זאת רק אני, המדוכאת, הרי אני תמיד כזאת...עצובה, בודדה, וכולם אומרים:"אויי, נו די תפסיקי.."
אז אולי באמת הגיע הזמן להתעשת, להגיע למצב יציב, אמיתי, מאושר...
...
"אני אוכל להתעורר להתפכח" ...
....
כי התקופה המיוחלת כבר בפתח....הזמן להיות אני, להחליט בעצמי, להגשים את עצמי, לאהוב את עצמי...
"יש לי סיכוי להינצל אני יודע..."