לבי נמס לו אי שם בתוך גופי..מטפטף על כל אבריי ומכתים אותם בדמי..
הם לא מסוגלים להישאר ולצפות, נעלמים להם בתוך הדממה
הפכתי לשבר כלי..חיי דועכים להם בתוך האפלה הנצחית והאין סופית של גורלי..
מה יהיה עליי?
מאבדת כיוון, מאבדת שליטה. אין לי כבר כוח לסבול את זה..
אני מתפרקת לאלפי חתיכות שנמצאות כרגע על ריצפת חדרי.
בוחרת,חוזרת,שואלת,בודקת,משקרת,מדברת,מקשיבה,מבינה,בורחת,בוכה,יושבת,
עומדת,רוקדת,אוהבת,כועסת,שונאת,מאוכזבת,מאכזבת,מטומטמת.
היכן הם?!-כל אותם האנשים שאי פעם הבטיחו הבטחות....מניסיון אל תאמינו להם, מסתובבים להם ככה בעולם משוחררים לעשות מה שבא להם ולהבטיח לאנשים דברים.
טיפשים גם לכם הם שיקרו,קניתם כל מילה,כל שקר שיצא מפיהם,כל הבטחה נלוזה.-רבותיי נפלתם בפח....!
התרגלתי למצב הנוכחי הזה,התמידי. מצב בו הכל יכול לקרות בעיקר הרע שבסיפור או יותר נכון היותר רע שבסיפור.
רבותיי......
שאלוהים יהיה איתך ולא רק ברגעים הטובים..!
"מחר, אני אהיה כה רחוקה
אל תחפשו אותי
מי שידע למחול -
ימחל לי על אהבתי,
הזמן ישקיט הכל
אני הולכת לדרכי.
זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם -
מן המדבר.
והוא יבין - אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר."