טוב שיש אוכל שאפשר להתנחם איתו.

לאכול ולאכול ולאכול עד שמתפוצצים.

זה הדבר היחידי שאף פעם לא מאכזב..

=/

אחרי כמעט שנתיים של הפסקה, סוף סוף נרשמתי שוב למכון.

החלטתי לטפל בעצמי וגם להתחיל לאכול נכון.

צריכה לחזור לשמור על תוצאות הניתוח ולא לחזור להיות למה שהייתי.

יהיה קצת קשה אבל נסתדר.

ובנתיים אמשיך בחיפוש אחר קעקוע חדש.

-לילה בסדר-

עוד חודשיים וחצי תהיה שנה לניתוח שלי, וירדתי קצת יותר מחצי ממשקל המטרה שהיה.

נשאר לי עוד כ15-18 קילו ומקווה שגם זה ירד מהר. רק צריכה לא לאכול שטויות כמו תמיד ולהתמיד בספורט.

חבל שזה לא נופל בדיוק ביומולדת, אבל גם המצב העכשיווי הוא בהרבה יותר טוב ממה שהיה כמעט לפני שנה. אז יש גאווה קטנה :)

רק נשאר לא להישבר לקראת סוף הדרך ולהגיע אל היעד כמו גדולה :).

ובנתיים, ברגעים מסויימים, עדיין קשה לי לשחרר, אפילו שאני מנסה לנער אותו ממני.

כי לשקוע בזה, לא יעשה לי טוב. ואני לא יודעת איך בדיוק לשחרר.

בראשון יש לו יומהולדת. ולא יודעת מה לעשות עם זה, במיוחד שכמעט שלחתי לו הודעה בלי קשר :|

-לילה בסדר-