אני, החיים שלי, וחיות אחרות.

שלום לכל אלה (אם בכלל יהיו כאלה) שהולכים לקרוא את מה שכתבתי..

לא כתבתי מעל לחצי שנה...וזה בגלל שזה פשוט הפסיק להיות אישיו אצלנו...לפחות אצלי...

אני מרגישה שכל מי שאני מכירה יכול להגיד שהחצי שנה האחרונה הייתה אחת המשמעותיות בחיי....

יש אפילו רשימה:

רבתי אם החברה לשעבר הכי טובה שלי, הריב הזה, מרוב שהוא היה גדול הוא פשוט פילג את הכיתה, היו מחנות וכל אחד היה בעד החבר שלו, אפשר להגיד (לפחות  מנקודת הראות שלי..) שלי היו יותר כביכול "נתינים". זה קרה בערך לפני משהו כמו 3-4 חודשים לא דיברנו חודש וכבר השלמנו, אבל אין מה לעשות זה לא חזר להיות מה שזה היה...

לפעמים אני חושבת לעצמי מה היה קורה אם הייתי פועלת אחרת לוקחת צעד אחורה, מנסה אולי פחות לשלוט, מה היה קורה? איפה הייתי עומדת עכשיו?

רזיתי מאז החופש הגדול פלוס מינוס 16 קילו.... זה התחיל בקיץ אבל הירידה המשמעותית הייתה כשהייתי בריב עם חברה שלי הייתי בדיכאון נוראי.. הייתי בוכה כל יום..כותבת כמעט כל יום ביומן... וכל ערב הייתי חייבת להיפגש עם ילדה אחרת שתנחם אותי בזמן שאני בוכה... שלא תבינו לא נכון, לא הייתי רזה לפני-כן הייתי מלאה ויש כאלה שיגידו אפילו שמנה, אני לא אנורקסית עכשיו!

זה נשמע קצת אבל כל התהליך של שני אלה היו מייגעים...

 ומשום מה עכשיו כשהביטחון עלה, כשיש לי חברות ושהולך לא רע בלימודים משום מה, אני מרגישה הכי רע שבעולם...

תמיד בא לי לכעוס, תמיד בא לי לבכות, תמיד בא לי למות... ואני חושבת למה אני בכזה דיכאון?...למה?....

....