המכתב שלא נשלח, נשלח עכשיו אליך.

אתה לוקח אותו ורואה את השם שלי, עולות בך תחושות. טובות? רעות? מבולבלות?

אתה פותח אותו לאט לאט..

מוציא את הדף ומתחיל לקרוא:

לא אהבתי אותך תמיד,

בהתחלה היית סתם בשבילי. לא ייחסתי אלייך חשיבות מסויימת, דיברתי איתך - לא הרבה אומנם.. אבל בכל זאת - ראיתי אותך ושייכתי אותך למשהו אחר.

את האמת? בכלל אהבתי פעם מישהו אחר. אבל עכשיו? עכשיו אני אוהבת אותך. אתה הרבה יותר ממנו, לעיתים אני חושבת מה בכלל מצאתי בו ולמה לא באתי אלייך, למה זרקתי אותך אליה.

לא היו לי הרבה הזדמנויות לבוא אלייך, ואולי דווקא עכשיו ההזדמנות הזאת נפתחה ובאה אלי.

ואם היא אכן באה אני ישר מתנפלת עליה ולוקחת אותה בכל הכוח.

נכון - זה יהיה מעשה מגעיל, ואני גם אפסיד ממנו..

אבל מי יודע מה יקרה עד שההזדמנות הזאת תבוא - אם בכלל.. - אולי היא לא תבוא?

ואני אשאר בסימן שאלה כל החיים שלי?!

ואולי בכלל אני אתאהב במישהו אחר ו"אזרוק" אותך, כמו שעשיתי לקודם.

ו.. "הקודם". כל כך הרבה זמן הוא היה "האחד".

ועכשיו, אין לנו כמעט קשר.

ככה החיים. וזה די חדש. אתה שינית אצלי תחושות מסויימות. הפתעת אותי. ואני הפתעתי גם את עצמי, אבל אני עדיין אוהבת אותך. אבל אני חושבת שאתה מייחס ליחס שלנו חשיבות אחרת. חשיבות של ידידים, לא חשיבות של אהבה.

ואולי אתה כן אוהב, אבל מתבייש. כמוני.

ומצידך אני זו שדוחה אותך. ואני רוצה שתדע, אני אוהבת אותך! ואתה מאוד מאוד קרוב אליי!!

וגם אם זה נראה, אני לא אוהבת אף אחד אחר. באמת!

אתה מסיים לקרוא את המכתב.

מחליט החלטה.. לעשות משהו עם המידע הזה, להראות לחברים שלך ולצחוק עלי, לבוא אלי ולהראות לי.

אין לי מושג.

במוח לא מחליט בעניינים האלה. רק הלב! תזכור! תפעל לפי הלב שלך ותרגיש הרבה יותר טוב!

סמוך עלי!

וד"א - יכול להיות שההחלטה של הלב שלך זה ללכת אליה. אל ה"אחרת" וזה מקובל.

ועד שלא תעשה את הצעד המסויים הזה ועד שאני לא אפסיק לאהוב אותך אני אשאר בסימן שאלה כזה: ?

אני סומכת עלייך שתבין את החשיבות שלך אלי, ומי יודע? אולי יום יבוא ואני אכן אשלח לך את המכתב הזה!

באהבה ענקית,

רונלירונה! ;)