איך את מסכמת את השנה שעברה?
הייתה כיפית, בודדה, מפתיעה, עצובה, אוהבת ובעיקר: מוזרה.

מה התוכניות שלך לשנה הקרובה?
לחסוך [המוןהמוןהמון] כסף!!

אלו החלטות קיבלת לשנה החדשה? מה את רוצה לשנות ומה את רוצה לשמר?
לשנות: חברות וחברים. פשוט.. למיין.
לשמור: חברות וחברים. אבל רק את הטובים. ומי שכזה, יודע.

האם את אוהבת את חג החנוכה?
כן, אבל מה זה קשור לשאלון?!

ומה לגבי סופגניות? כמה שיותר לאכול, או כמה שיותר להתרחק מהן?
לא כמה שיותר ולא להתרחק.
פשוט, במידה.

אלו סופגניה היא האהובה עלייך ביותר? (ריבה, ריבת חלב, וניל וכו’)?
ריבת חלב ו/או רגילה! ;)

מהו המאכל החורפי האהוב עלייך ביותר?
קרמבו!!
ס-ג-י-ד-ה!

מה יותר, קיץ או חורף?
חורףחורףחורף!!

שלג, או חול הים?
שלג.
דיפנטלי!

מה את מאחלת לעצמך לשנה האזרחית החדשה?
שתהיה לפחות כמו הקודמת לה, ואם לא אז יותר טובה!
וכמובן - אהבה חדשה!

ולסיכום - מה את מאחלת לישראבלוג לשנה החדשה?
שיצמח ויגדל, אלא מה?!

שנה חדשה - דף חדש!

ועוד חודש שנוסף לארכיון.

את השנה הזאת אני לא כל כך יכולה לסכם.. רק את הכמה חודשים האחרונים.

פשוט, את רובה אני לא זוכרת..

אני זוכרת את היומולדת שלי. שנכנסו לכיתה עם הבלונים באמצע השיעור של חלי. ואת לי-את אני זוכרת..

זה היה כיף.

את ההתאהבויות, האכזבות, המבחנים [בחיים ובלימודים], החברות, הספרים, הבדידות, הפחד, הצער והשמחה.

דברים חדשים, גילויים מרעישים הכל.

שנה גדושה ומבורכת.

בחודשיים [בערך] האחרונים הבנתי משהו לגבי החיים.

הם לא כמו שהם נראים. הם פאזל מאוד מאוד מאוד מסובך של מיליון חלקים. וצריך להתחיל דווקא מקטן.

דבר ראשון לבנות את המסגרת, לאסוף את החלקים הבטוחים. המשפחה, הלימודים, החברים, את מה שבאמת חשוב.

אחר כך צריך להתחיל לבנות את מה שבפנים. את הלבוש, המראה. הדברים שלא מעניקים לנו כ"כ הרבה בחיים.

הבנתי שחברים זה לא הכל. זה פרט דיי שולי בחיים!

ובלי כל ספק אפשר להסתדר בלי זה.

אומנם זה קשה. לעיתים קשה מאוד.

מלווה בקנאה, שמחה, עצב, רוגז..

הכל. חברים זה עולם ומלואו.

אבל זה כל היופי.

למרות שלפעמים חברים זה לא דבר כל כך יפה. לפעמים זה אפילו מעיק. ורואים.

מי יהיה איתך כשבאמת תצטרך אותו ומי.. סתם שם. מי לא באמת על הכוונות הטובות. ולצערי זיהיתי כמה כאלה במעגל החברים הפרטי שלי.

ודווקא אלה שלא ייחסתי להם חשיבות כ"כ גדולה היו שם בשבילי, ותמכו מתי שצריך.

כל השאר, אלא שדווקא חשבו שהם אלא שחשובים לי, עזבו אותי.

בעיקר הילדה הזאת. מילא היא, היא לא חשובה. לא הייתה ולא תהיה. אבל היא גוררת אחריה את האחרות. וזה מה שעצוב בכל הסיפור הזה. שהיא זו ששולטת עליהן. והן לא שמות לב וזה רק פוגע בהן. בהן ובי.

אני מקווה בכל ליבי שהן ישימו לב למה שאני ראיתי כבר מזמן.

בברכה שנה הרבה הרבה יותר מוצלחת,

רונלירונה! ;)

עריכה - כמעט שחכתי: עוד 65 ימים!! ליומולדת שלי! ;)