לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


השעה הכי אפלה היא רגע לפני עלות השחר.. =)
Avatarכינוי: 

בת: 32

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2007

פורימון 2007 - עוד לא היה דבר כזה!


שבת-ראשון היו ימים קורעים במיוחד.

 

עבדנו על המבנה שלנו לפורימון בצופים. בחרנו לבנות אננס. שד"א – יצא אננס אננסי במיוחד. :D  
ביום שישי התחלנו לבנות והעלנו ח'תים. היה מגניב!!
"קונטרה" זה מגניב.
ולכפות מקבילית בשיא הזמן + כפיתה אלכסונית זה שיא המגניבות!! ;)


אני הלכתי ב – 16:00 בערך כי נסעתי לכרמיאל.
כשהגענו לכרמיאל הלכנו [אני, אמאבא, גילי – אחותי ואח שלי – ליאור] לאכול בברגר קינג ואחר כל הלכנו לדירה של אבא שלי בכרמיאל [הוא מנהל שם מפעל ולנסוע כל יום ממודיעין לכרמיאל זה דיי סיפור אז כמה פעמים בשבוע הוא ישן בדירה הזאת..] וההורים שלי התארגנו והלכו למסיבת פורים של המפעל של אבא שלי.  
ואני וליאור נשארנו לשמור על אחותי.

ראינו מועדון לילה ומסודרים וב – 22:30 ההורים שלי חזרו ונסענו בחזרה הביתה.
חזרתי שפוכה וישר נרדמתי..

התעוררתי שוב ב – 6:30 והלכתי עם גל אלבז לצופים.

בתוספת הכתר המאגניב של ברגר קינג שלקחתי אתמול!

האננסון הכוסון שלנו היה מוכן לגמריי והתחלנו להביא מהמחסן דברים כדי למכור.
הכי האננסקושי הפשושי היה קפיטריה!! [ראיתם כמה כינויים המצאתי לו?! ;]

בכל אופן אני מכרתי ראשונה עם נוי פילו המאגניבה!! P:
היה כיף במיוחד..

בשאר הזמן עשיתי כל מיני דברים.. אין-לי-כוח לפרט..

אחרי כמה זמן הייתה לנו הפסקה והלכנו למבנה של לילך ולינוי והתנדנדנו על הספסלים!!
היה הכי כיף בעולם!!

בסופו של דבר פירקנו את האננסי השקסי שלנו ואספנו גדרות.

אני ואטיאסקה רצנו על הדשא עם דור והיה מגניב לאללה!!
אמןאמןאמן ושירבו ימים כאלה!!

 

 

אני -   אסיר תודה

לביתי בת העשרה,

שמתלוננת על שטיפת הכלים,

כי זה אומר שהיא בבית ולא מסתובבת ברחובות.

למיסים שאני משלם,

כי זה אומר שיש לי עבודה.

לבלאגן שצריך לסדר אחרי המסיבה,

כי זה אומר שהייתי מוקף בחברים.

לבגדים שהם קצת הדוקים מידי,

כי זה אומר שיש לי מספיק לאכול.

לצל שלי שצופה בי כשאני עובד,

כי זה אומר שאני בחוץ, באור השמש.

לדשא שצריך לכסח,

לחלונות שצריך לנקות

ולמרזבים שצריך לתקן,

כי זה אומר שיש לי בית.

לכל התלונות שאני שומע על הממשלה,

כי זה אומר שיש לנו את חופש הביטוי.

לחנייה שאני מוצא

בקצה המרוחק של מגרש החנייה,

כי זה אומר שאני מסוגל ללכת

ושבורכתי באמצעי תחבורה.

לחשבון הענק שאני צריך לשלם על החימום,

כי זה אומר שחם ונעים לי.

לגברת מאחוריי

ששרה בזיוף נוראי,

כי זה אומר שאני יכול לשמוע.

לערימת הבגדים שדורשים כביסה וגיהוץ,

כי זה אומר שיש לי מה ללבוש.

לעייפות ולשרירים הכואבים

בסוף היום,

כי זה אומר שהייתי מסוגל לעבוד קשה.

לצלצול של השעון המעורר

בשעות המוקדמות של הבוקר,

כי זה אומר שאני חי.

חיה כמו שצריך,

צחק לעיתים קרובות,

ואהוב מכל ליבך!

 

תחשבו על זה!!

שננו כל יום!

 

אוהבת המון המונים,

רונלירונה! ;)

נכתב על ידי , 5/3/2007 15:19  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



6,827
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאופטימית בפעולה! ^^ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אופטימית בפעולה! ^^ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)