אני צריכה ללכת, אני רק אכתוב כמה דברים.

- הוא, החיוך והרדיפה.

- אז כן, דיברתי איתה. פעמיים. [!]

- אז נכון, בחיים לא חשבתי שאני אהיה חברה כלכך טובה שלה, אבל בחיים יש הפתעות! ;) 

אעדכן אח"כ..

רונלירונה! ;)

או.קיי, אז חזרתי [מחברה של אחותי אם זה באמת כלכך מעניין אתכם..] היה דווקא נחמד.

נראה לי שאלה היו שעתיים שבאמת לא חשבתי עליו. בשום צורה, דרך או מה שלא יהיה..

מוזר?

-

או.קיי, אז היום הגעתי לבית ספר ב - 8:00 [נגיד.] ועד 8:12 [משמע - 12 דק'] ראיתי אותו 5 פעמים!

כן, 5!!

שזה בערך לראות אותו כל 2.4 דק'!

שזה לעומת יובלאלוש שראתה אותו רק פעם ב - 4 דק'! P:

-

היום בהפסקה יובל [לא המדוברת מלמעלה..] שאלה אותי שאלה דיי, מפחידה. כי אם אני חושבת על זה לעומק. זה מוזר התשובה שלי. 

יובל: "את רוצה אותו?" [אותו = הזה שראיתי פעם ב - 2.4 דק'.]

אני: "אהה.. לא יודעת.."

יובל: "את רוצה אותו!"

אני: "O_O"

אז כן, יכול להיות שאני כן רוצה אותו. אבל..

זה ממש [מאוד מאוד מאוד מאוד] מוזר לחשוב על זה.

כאילו, הוא קצת.. מי שיודע מה הוא יודע. אני לא אפרט כדי לא להביך את עצמי יתר על המידה..

-

אז אמרתי: "הוא, החיוך והרדיפה." ואני אפרט:

הוא - נראה לי שכבר הבנתם..

הרדיפה - או.קיי, אז מלבד 5 הפעמים שראיתי אותו בבוקר [וזה לפני הצלצול הראשון!] ראיתי אותו אולי עוד 5 פעמים. בכל ה - 6 שעות המייגעות שהיו לי היום.

בחצר, בלוקרים, ליד הקפיטריה [אוי ויי צמיר! המקום הזה - יש בו משו לא מובן! זה מקולל, אבל לטובה!!] ואיפה לא.

היום ראיתי אותו כמעט יותר מיום שלישי.

שביום שלישי ראיתי אותו 7-10 פעמים!

וגם, היינו היום בשירותים. מרתק!

בכל אופן, אם הדלת של השירותים פתוחה אפשר לראות משם מי עובר במסדרון.

אז הדלת הייתה פתוחה וראיתי אנשים שעוברים וזה ופתאום חשבתי 'מה יהיה אם הוא יעבור עכשיו?' ולא תנחשו מה קרה!

הוא עבר! הוא אשכרה עבר! וכאילו, אני כזה: "אומגד! יובלל! את לא יודעת מה קרה עכשיו!! אומגד!!" זה היה דיי מפתיע.

זה כאילו תחשבו 'יא אללה, איך בא לי עכשיו גלידה!' פתאום נופלת לכם משומקום הגלידה שאתם הכי אוהבת בכללל העולם! ככה זה היה. מאוווד מפתיע!

החיוך - אז ככה, הלכתי עם שיר, דל[יה] ואופיר ללוקרים. ומה לעשות, כדי להגיע ללוקרים בצורה הכי קצרה שיש צריך לעבור דרך הקפיטריה.

אז הלכנו דרך שם ואני הלכתי קצת לפני שיר דל[יה] ואופיר, והן היו מאחורי.

פתאום אני רואה אותו, והוא היה עם חבר שלו. והם צחקו ממשו. מותר להם, לא?!

אז הוא צחק ומן הסתם חייך ופתאום הוא הסתכל עליי.

אבל לא סתם עליי. אלא בדיוק בתוך העיניים שלי. ועם כל החיוך המושלם שלו ואני כולי ובוהה בו כמו איזה אהבלה.

עכשיו, במציאות זה היה אולי 10 שניות.

כשאני משחזרת את זה, זה היה איטי מאוד. כמו בסרטים האלה. שהמבטים נפגשים ופתאום הכל בסלאוו מוושן. - ככה!

בכל אופן, הוא פשוט הולך [וגם אני] ומסתכל לי בתוך הבפנוכו של העיניים ומחייך את החיוך הכובש שלו.

וכאילו מה?! מה אתה מנסה לעשות?!

שאני אתנפל עלייך? שאני אתעלף על הרצפה? מה?! מה?! מה?!

-

אז בקשר לשאלה שיובל שאלה.

אני רוצה אותו?!

שייקה אומרת שזה סתם, והוא מנסה לגרום לי לקנא או משו.

אבל.. מה?! אני סובלת פה!

לא הוא!! 

אז לא חשבתי שזה יקרה ככה אבל.. דיברתי איתה פעמים ביומיים. פעמיים!!

זה קצת מוזר אחרי כמעט שנתיים שלא דיברנו.

אבל אם ככה יצא..

בתחילת כיתה ז' וגם השנה חשבתי שהיא דיי פאקצה.

אבל לאחרונה נגלה לעיניי הצד היותר חברותי שלה.

והוא נחמד!

אני ויובל מדברות איתה הרבה ואפילו סיפרתי לה עליו! [ראו למעלה - ^]

והיא מאוד נחמדה אזז.. למה לא!?

מצאתי את עצמי כמעט כל הארוחת ערב חושבת עליו.

אמאל'ה?

הו, קיבלתי 100 במתמטיקה!! D:

ה - 100 השני שלי בהקבצה [א'1]!!

מאגניב לי לאללה! ;)

אוהבת המון המון המון,

רונלירונה! ;) - שעדיין סולדת מחצילים! 

תמונה מים L ים.

אויש, זה נראה כ"כ מזמן מאז שראיתי את כולם!

ככל שאני חושבת על זה יותר לעומק התאוריה שלי [שנאה = קנאה] מוכיחה את עצמה יותר ויותר ויותר.

ולא, חשבתי על זה ואני באמת לא שונאת אף אחד.

וכן, טוב לי [ואפילו המילה "מאוד" לא תהיה מיותרת פה] בחיים.

ולמרות שעברנו כיתה [ראו המשך פוסט] וכל מה שהיה.

זה כיף, ומשמח וככל שהזמן עובר - מצטברים לי יותר ויותר דברים נפלאים ומופלאים לאוסף.

תהיו אופטימיים!  - זה כדאי, זה לא רק כיף!

אתמול בלילה ניסיתי להירדם עם חיוך.

אבל זה לא היה נוח אז וויתרתי.

אבל בלב. יש חיוך תמידי ש[כמעט] אף פעם לא יורד ממני! :)

שלשום בלילה [נראה לי..] חשבתי על זה ויש לי שתי אפשרויות איך להירדם במיטה.

1. עם הפנים לקיר.

2. עם הפנים לשולחן, אבל רואים את החדר.

שמתי לב שכשאני כועסת מכל סיבה שהיא אני הולכת לישון עם הראש לקיר.

זה מין רפלקס לא ברור שכזה.

**זה מאגניב לגלות כל מיני דברים כאלה. לא?

אתמול בלילה חשבתי וספרתי [אני חושבת המון בלילה, הא?] וראיתי אותו אתמול בערך 7-10 פעמים.

שזה, איך לומר?

הרבה?

המון?

מלא?

הכל ביחד! וזה כ"כ כיף!! D:

-

פעם היינו רואות אותו פעם בהפסקה בערך. לאוולי 5 דק' כל פעם. [ד"א - 3 הפסקות סה"כ.]

ועכשיו, כמעט כל 15 דק'!!

-

היום זה היה קצת פחות פעמים.

אולי 3-5.

וחבל. :|

-

לדאבוני הרב נשארו רק 3 ימיי שלישי עד לסוף הלימודים.

אז נכון, ביום שלישי יש שעתיים אנגלית על הבוקר עם מאירה!

ויש מיד אח"כ [שעה שלישית] ספורט.

ויש אוצר מילים ולומדים עד רבע לאחת [לא שזה כזה נורא אבל בכ"ז..]

אבל מי שיודע מה קורה באותו יום [אהמשעתייםראשונות+שעהחמישיתח'1מדעיםמעבדותאהמ] יודע.

ואותי זה לא משמח קצת.

זה משמח ממממלללאאאא!!

אז כן, עברנו כיתה למעבדות. לז'2. [להזכירכם - עכשיו אני ח'2. משמע - הייתי ז'2. אותי אישית זה דיי מבדר.]

ואולי זה רחוק 1,000,000 שנות אור מהלוקרים,

והמורות לא מתחשבות,

והמעברים [נגיד..] צרים,

והמזגן לא כלכך עוזר [לפעמים],

ואנחנו רחוקים מאווווד מהשכבה,

וזה לא מולי כמו קודם..

אבל בכ"ז [ואמרתי את זה כבר לשייקו] אפשר להסתכל על זה ואפשר להסתכל על הצדדים היותר חיוביים בעיניין.

רואים אותו הרבה,

יש מעבר ישיר לחצר,

אפשר לצאת דרך החלון,

יושבים ליד מי שרוצים,

הלוח לא מי-יודע-מה,

יש כלכך הרבה צחוקים

ואני בטוחה שיש עוד הרבה..

אז תסתכלו על הדברים החיוביים בכל עניין. בחצי הכוס המלאה! [שלעיתים היא בכלל מלא ב - 99.9% ולא בחצי, אבל מי סופר.. ;]

-

אוהבת הכיי בעולם [עוד שעה וחצי פעולה!! :] 

[15:30 לערך..] וכן, עדיין שונאת חצילים,

רונלירונה! ;)

נ.ב. - לא מבואסת כמו בתמונה!

שמחה כמו הסמיילי:

D:

הפעם האחרונה שצחקתי

לפני 5 דקות, בשיחה עם שייקה.

הפעם האחרונה שנפגעתי

********

הפעם האחרונה שבכיתי

כמעט אתמול..

וחוצמזה אני לא כ"כ זוכרת.

אולי בפעם האחרונה שראיתי קליק..

הבנאדם האחרון שהתקשר אלי

שייקושי!! D:

הדבר האחרון שחכיתי לו הכי הרבה

לראות אותו. בוקר טוב! :)

הפעם האחרונה שהתאכזבתי

לפני שעתיים נגיד.

הפעם האחרונה שפגעתי

תלוי את מי שואלים..

הפעם האחרונה שכעסתי

שוב, לפני איזה שעתיים בערך.

השיר האחרון ששמעתי

שומעת עכשיו. "מפלס המצב רוח" של מירי מסיקה.

הפעם האחרונה שהופתעתי

במסיבת הפתעה שעשו לי? [6.3.07]

או מתישהו אתמול.

הדבר האחרון שאכלתי

עדשים ומרשמלו! P: יאמיי! ;)

משו שכלכך הצחיק אותי:

"אני לא יכול יותר!

אני מתרוצץ בכל הבית והתינוק לא אומר 'פולו'!!"

שייקו, תודה! :)

אוהבת אותך! 3>

נ.ב. - שייקו, דיבור דחוף! [למרות שדיברנו לפני 5 דק'! :]

ואוהבת אתכם, אבל לא אוהבת חצילימים! בשוווום אופן!

המבין יבין.

רונלירונה! ;)

עריכה - לראות משו שכ"כ אוהבים על הבוקר עושה לך את כל היום שמח!! :)

לא?!

טוב, לי כן!! P:

וזה היה כלכך יפה לראות את זה על הבוקר! ;)

הגעתי למסקנה פורצת דרך: שנאה = קנאה.

בהתחלה חשבתי שיכול להיות שזה נכון רק במצבים מסויימים, אבל לא.

זה בכל מקרה.

למשל ריב בין בני זוג. הגבר בגד באישה.

האישה מקנאה באישה שהגבר בגד בה איתה. [אם הבנתם.. :]

או נגיד תאונה, במכוניות.

הנהג שנפגע הכי הרבה שונא את הנהג השני בגלל שהנהג השני אל נפגע כלל. או נפגע חלקית, או פחות ממנו.

אז הוא מקנא בו.

כל סיטואציה שהיא מביאה למסקנה: שנאה = קנאה.

אין מה לעשות.

-

אז הפנמתי את זה וראיתי.

אם מישהו שונא אותי ו/או רב איתי. בלי שום סיבה מוצדקת נראת לעין או לכל משו אחר אז כן, הוא מקנא.

ותחשבו מה שאתם רוצים. זה כן נכון.

אז הבנתי את זה וכשהסתכלתי מהצד ראיתי שבעצם אני לא כועסת בגרוש!

אז נכון, בהתחלה כן כעסתי ושנאתי אבל אז נרגעתי, ולקחתי את זה בסבבה.

למרות שאני יודעת שאם זה היה במצב אחר או עם אנשים אחרים אני הייתי מגיבה אחרת לגמריי!

אז קורה, ואני השתנתי. ויודעים מה?

טוב שכך!

הנקודת מבט הזאת הרבה יותר טובה לי.

ואני שמחה שמצאתי אותה.

ואני מקווה שמהמקום הזה, אני לא אזוז!

-

אז זה יכול לשנוא עד מחר.

וההתנהגות של זה רק מראה כמה זה באמת שונא [כלומר, מקנא! ;].

וזהו, זה יכול להכחיש.

אני עדיין בשלי! P:

לא. המצברוח לא משו.

לייתר דיוק - המצברוח על הפנים.

-

המצברוח? ברצפה.

ההרגשה? באדמה.

-

לא מרגישה טוב בכלל כמו שכבר הספקתם להבין.

הראש כואב, השקדים, הגרון ומה לא.

איה.

-

כן, אני לוקחת ללב.

וכן, אני פראנואידית [למרות שזה לא קשור בגרוש. פרנואיד זה מישהו שיש לו פחדים ודמיונות שמישהו ו/או משהו רודף אחריו. לא לקוח משום מילון. חה. תאכלו זבל.]

וכן, זה ביאס אותי לאללה.

><

-

הדבר היחידי שאני לא מבינה זה: למה.

למה דווקא אני, למה עליי, בכלל. בכללי. למה?!?!

-

ושוב המשפט "השעה הכי אפלה היא רגע לפני עלות השחר.."  מוכיח את עצמו. ובגדול!

ויכול להיות שחפרתי. תסתדרו! |אמור להיות פה סמיילי מסויים, אבל אין שום סמיילי שיכול לבטא את ההרגשה שלי|.

-

End Of The World

Why does the sun go on shining
Why does the sea rush to shore
Don't they know it's the end of the world
'Cause you don't love me any more

Why do the birds go on singing
Why do the stars glow above
Don't they know it's the end of the world
It ended when I lost your love

I wake up in the morning and I wonder
Why everything's the same as it was
I can't understand, no, I can't understand
How life goes on the way it does

Why does my heart go on beating
Why do these eyes of mine cry
Don't they know it's the end of the world
It ended when you said goodbye

Why does my heart go on beating
Why do these eyes of mine cry
Don't they know it's the end of the world
It ended when you said goodbye

-

ראיתי אותו היום **סופרת** **מסתבר שאני לא זוכרת.. אז אני אנחש** 2-4 פעמים בערך.

לפחות זה מעודד אותי.

-

הלכתי לקנות היום בגדים בפוקס.

יצאתי עם 3 מכנסיים וחולצה. יופידי היי.

:|

-

וגם ראיתי את יהל.

היה מרגש.

"זאת לירון?!

כן. זאת לירון!!"

**חיבוקמוחצלעות**

-

רעידות וצמרמורות מוזרות בגוף.

אבל אין שווום מצב שאני מפסידה בית ספר.

בעיקר לאור העובדה המאווד מעציבה שיש פחות מחודש לסוף הלימודים.

שיט.

-

נראה לי שאני אלך להתבאס לבד. או לעשות שיעורים.

גם ככה אין לי אף אחד..

טיול פתי"ש [פתיחת שנה] עם הגדוד [עכשיו שכבה] הכי מדהים בעולם.

רעם, אוהבת כלכך! 3>

רונלירונה! ;)

עם שחרקה.

ראיתי את התמונה ויצא לי החיוך הראשון בכמה שעות הראשונות.

**אני הימנית אם עוד לא הבנתם.**

שכבת רעם, אוהבת הכי בעולם ומתגעגעת!

שאלה: כמה אופטימיסטים צריך כדי להחליף נורה?
תשובה: בשביל מה להחליף? תנו לזה זמן, זה יעבוד!

-

והצד המחשבתי ההפוך:

שאלה: כמה פסימים צריך כדי להליף נורה?
תשובה: מה??? שוב פעם היא נשרפה?
אוף למה זה קורה רק לי...
למה אלוהים, למה?

היום היה יום.. יומי למדיי.. [?!]

שייקה, אם את רואה את זה אז שובל אמר שהתמונה שלי זה כמו שאני עושה לך.

ציחקוקיאדה!

היום שוב פעולה.

יהיה דווקא מגניב במסדר!

"שכבת רעם מונה ... חניכים

שעברו הבטחה!"

"חה חה חה חה חה עברנו הבטחה חה חה חה חה!"

 - אוהבת הכי בעולם!

היום בבוקר אני ושייקה טיילנו לתומנו בחצר בית הספר שלא היה גרגר אנש בחוץ וסיפרתי לה שחלמתי על מישו-משו-מושו ופתאום! [טהטהטהטהטהטם] ראיתי את מי שדיברתי עליו!  

לפחות זאת דרך טובה לפתוח את הבוקר! :)

-

אח"כ אני, שייקה ויובלאלוש הלכנו לקפיטריה ורצינו ללכת לראות מישו [אהמבוקראהמ] ואז הוא בא לידינו אז אני כזה עושה לשייקה: "בואי נלך לחצר.." **ראינו אותו** "טוב, לא צריך!"

ויובלאל דופקת בי מרפקים כמו אני לא יודעת מה ומצביעה על זה ואני כזה צורחת: "ראיתי!" ואז שלושתינו מזה התפוצצנו מצחוק!!

היה מבדר.

אוהבת המוווון,

רונלירונה שאוהבת את העולם וראתה שהוא הסתכל עליה והיא נדהמה מזה למרות מה שקרה לתיק שלה! ;)

חה חה חה חה חה, עברנו הבטח'ה חה חה חה חה!!

אז הכל התחיל ביום שני אחרי הצהריים.

אחרי הצהריים ובערב בתחילו לי כל מיני פלאשבקים של ה - 21.5.

לא יודעת למה. [עכשיו אני יודעת אבל אז זה היה מוזר.]

חשבתי שתהיה ביום באותו יום [יום שני] את ההבטחה אבל לא הייתי בטוחה.

-

בערב התקלחתי דיי הרבה זמן. [כמעט שעה ! ^^]  וכשיצאתי מהמקלחת הלכתי לחדר וראיתי שפתאום הוא מסודר ויש לי רק את החאקי על הכיסא שלי וזה היה מאווד מוזר וחשוד.

אח"כ הייתי טיםפה על המחשב ואחרי זה בערך ב - 23:45 הלכתי לראות טלוויזיה בסלון עם אמא ואבא שלי.

אחרי איזה 10 דק' הייתה בדלת דפיקה ממש ממש ממש חזקה.

גם אני וגם אמא שלי ממש נבהלנו. זה היה מצחיק.

אמא שלי הלכה לפתוח את הדלת והמדריך שלי נכנס ואמר: "יאללה לירון, שימי חאקי ובואי!"

וישר אני התחלתי להגיד: "ידעתי! ידעתי! אני ראיתי את החדר והחאקי על הכיסא והכל! אני כלכך ידעתי!!"

והלכתי לחדר ללבוש חאקי.

לא לבשתי את העניבה כדי לא לעקב את המדריך שלי ולקחתי אותה ביד.

אמא שלי הביאה לי תיק שהיא הכינה מראש והיו שם [כמווובן] את שתי המצלמות שלי. [וידאו ודיגיטלית.]

אז העניבה הייתה לי ביד והמדריך שלי לקח לי אותה וקשר לי אותה על העיניים.

עלינו במדרגות של הבניין שלי ונכנסתי לאיזה אותו.

הייתי בטוחה ב - 99.9% שגל תהיה שם. הרי היא גם בצופים [דההה] והיא בניין לידי.

והיא ישבה שם, באוטו, לידי.

נקשרנו בחגורות ונסענו לגיא סגל.

כל הדרך היינו עם עיניים עצומות ושמענו את שיר הצופים בפווול ווליום.

היה מאגניב לאללה!

חיכינו לגיא סגל ואחרי שהוא עלה לאוטו [שאמא של גל יעבץ נהגה שם.] נסענו [בדיעבד] לשבט וכל הדרך שמענו [שוב] בפווול ווליום את שיר הצופים.

כל הדרך שלושתינו [גיא, גל ואני] שרנו  את שיר הצופים ורקדנו. היה מצחיק.

-

הגענו לשבט [עדיין בעיניים עצומות] והוליכו אותנו בשטח וכל פעם הושיבו אותנו במקום אחר והוליכו אותנו לכל מיני מקומות. עשו איתנו חזרות על הת"ס [מהיום צופה.] 

אחרי כמה זמן העלו אותנו לאוטובוס [בדיעבד].

בהתחלה חשבתי שזאת הבמה מהאמפי [המדרגות בהתחלה] ואח"כ חשבתי שזה איזה מבוך או משו כזה. [עדיין בעיניים עצומות. כן?]

הושיבו אותי בדיוק בסוף ואז הבנתי שזה אוטובוס.

נסענו כמה זמן, וכנראה בחלק מהזמן נרדמתי.

-

אחרי זה הורידו אותה ושמו אותנו שוב על דשא.

עדיין בעינייים עצומות.

ואז אמרו לנו לחפש את החברים שלנו רק לפי הקול.

מצאנו את כולם וכל הגדוד היה במקום אחד ואז אמרו לנו לשבת ולפתוח את העיניים.

בהתחלה ראינו הכל שחור כזה ואח"כ הדברים התברהרו וראינו שאחנו בפארק הירקון בת"א!! D:

היינו שם בערך מ - 1:30.

העבירו לנו שם כל מיני פעולות וגם ארוחת בוקר קצרה וארוחה בוקר יותר ארוכה.

-

בין השאר עברנו כמובן את ה: הבטחה!!

"הנני מבטיח/ה הבטחה שלמה לפעול למען עמי, ארצי ומולדתי.

לעזור לזולת בכל עת ולקיים את חוקת הצופה.

הנני מבטיח/ה." 

[נוסח ההבטחה.]

כל אחד מהגדוד אמר את זה ואחרי זה חילקו לנו תחתונים [שבטוח שלא נלבש!] שמאחורה כתוב: "זה לא איום. זאת הבטחה!"

ומקדימה כתוב "הבטחה 2007 גדוד רעם" או משו כזה.

-

מובן שאחרי ההבטחה אנחנו יכולים להצדיע ועכשיו אנחנו לא גדוד רעם. אלא שכבת רעם!! :)

ושנה הבאה: קורס רעם! O:

אחרי ההבטחה ואחרי שהתבהר מעט יצאנו להפלגה בירקון בסירה הגדולה הזאת, כל הגדוד [אהה.. סליחה. כל השכבה!] והיה מאווד מאגניב! ;)

הזה שהשיט את הסירה שם לנו שירים ערסים אז מה יכולנו לעשות חוץ מ.. לשיר!!

היה דווקא מצחיק.

-

באמצע ההבטחה היה סניף של צופי ים.

אז התחלנו לעשות מורל שבטי.

היה מבדר.

-

יצאנו משם בערך ב - 11:00 ומשו.

צילמתי מללאא תמונות ועכשיו אני צריכה למצוא תוכנה שמקטינה תמונות ואז אני יעלה סיקור כוסון למדיי!! P;

אוהבת המווווון!!

שכבת רעם א-מ-פ-ר-י-ה!!

סורי על האיכות.. :)

לתמונה יותר ברורה לחצו כאן.

[שכלולים לא מהעולם הזה.]

עכשיו סידרתי את הארון ל"ארון קיץ".

יאיי לי.

מחר ב - 10:00 שוב ראנים וחזרות על המונולוגים.

יהיה מרתק.

אוהבת המון, שכבת רעם! החיים שלי! ,

רונלירונה! ;)