למרות שהתוכן בבלוג הזה הוא לא בדיוק יומן-רשת, אני מוצא שהמבנה אכן מעצב פעולה באיזשהו אופן, והתגובות מובילות את הפוסטים, עוזרות לי לקדמ ולמקד את הדיון.
אז בעקבות תהיות שעלו בתגובות לשני הפוסטים האחרונים החלטתי לכתוב משהו על מה זה בעצם מאגיה מבחינתי, ואיך היא באה לידי ביטוי בחיי היומיום. כתבתי ראשי פרקים לפוסט כבר לפני שבוע, אבל לא מצאתי פנאי לשרטט בסבלנות את הקווים שמחברים בין הנקודות. לאור זאת חשבתי לנסות לקחת את פורמט הדיון הבלוגי עוד צעד קדימה, לחסוך לכם ולי כמה מאות מילים מייגעות ולהעלות את ראשי הפרקים (כמעט) כמו שהם. אז הנה, אני מציג את הנקודות ואתן מוזמנות לחבר אותן בעצמכן, או להתוות את הקווים יחד בתגובות.
מוכנים להשתתף בניסוי? קבלו:
להבדיל בין:
THELEMA - "דת הרצון", תורת מוסר.
מאגיה - כמו כל טכנולוגיה, ללא ערך מוסרי.
דה-מיסטיפיקציה של המונח "מאגיה". מתבססת על חוקיות טבעית, פעולה ותגובה.
שפת גוף - תקשורת לא מילולית. כל כך טריוויאלי, אבל האם זאת פיזיקה או מאגיה? מבחן התוצאה - סדנאות בתאגידים; משמשת אנשי עסקים ומכירות במודע. בלוג של ארכיטקט; מושגים כמו "מעויין הכוח". 'הם' מודעים לכוח הזה, אבל הוא זמין לכולם ופראייר מי שלא לומד אותו ומנצל אותו לטובתו. מצד שני, לא עובד בלי ביטחון עצמי. הנפילות קורות ברגעי חולשה. זיופים מורגשים, אבל אימון עושה מושלם. "תתאמן אלף פעם ותעשה את זה טוב, תתאמן מיליון פעם וזה יעשה את עצמו דרכך." מעצים כוח פנימי ובמקביל מביא אותו לידי ביטוי, ומעורר תגובה בהתאם שמעצימה עוד יותר את הכוח הפנימי. [חמישי (שעבר) - ראיון עבודה של שעה וחצי בלי לגרד באף. זה יותר קל כשלא צריכים את העבודה.]
דוגמה אחרת לשימוש בשפת גוף - פוסט רחבת הריקודים.
עוד דוגמא: אמנויות לחימה; אימון מפתח תגובה מהירה כל כך עד שנראית "כמו טלפתיה" (נשיונל ג'יאוגרפיק, שישי בלילה).
מתוך מאמר מעניין בהקשר אחר - תלמידים שלומדים שהמוח פועל כמו שריר משפרים משמעותית יכולת למידה (הלינק הודות להקולקטיב המצוין).
מדיטציית נהיגה: לא לקחת אישי, לא להרגיש צורך להוכיח כלום, לנשום; הכל ידוע ונדוש, אבל לעשות בהתכוונות, ולחזור שוב ושוב עד שמוטמע. בינתיים החזיקה מעמד שעה ורבע - בנסיעה של שעה ושלושה רבעים... גררר.
"יוגה היא שבירת הרגלים" [מפניני אבי].
(ואם כבר דיברנו על שרי אריסון.)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
