סוכן זוטר, מקסימום לבלר

ואם כבר הכרה מאוחרת בערכן של פרקטיקות עתיקות יומין, כתבה באותו אתר אתמול מדברת בשבחו של ג'אגלינג כפיתרון טבעי ובריא לשלל קשיים נפשיים ומנטליים. תחליף לריטלין, לא פחות. האיצטלה פחות מדעית אמנם, אבל השיח מודרניסטי בעליל. חבל שלא ידעתי את כל זה, בבחינת "דע מה שתשיב למבטים עקומים", כשחזרתי מהמזרח בג'יגול בלתי פוסק. בכל זאת ידעתי שזה עושה לי טוב, מזרים את הדם, מרגיע ומפקס אותי. כמו עיסוי למוח. ידעתי גם שזאת אחת הדרכים הכי מוצלחות לעבור טריפ ולהפיק ממנו משהו שיישאר אחרי שהאסיד יתפוגג. המדיטציה הראשונה שלי, בדיעבד. ואיזה מזל שריטלין לא היה כל כך אופנתי בצעירותי.

ולא נותר לי אלא:

א. לאחל לעודד זהר, ג'אגלר עילוי ונשמה טובה באופן כללי, הרבה הצלחה במיזם שלו (אני רואה שיש עוד הרבה מאמרים בנושא באתר שלו, תחת "קישורים").

ב. לחזור לג'גל, למרות שאני כבר לא גר קרוב לים, כדי להיזכר כמה טוב זה עשה לי (וכדי לא לעשות פאדיחות בפעם הבאה שיזדמן לי להתמסר ['לעשות פאסים'] עם עודד)

ד"א, מבטים עקומים על ג'אגלינג הם לא דבר חדש. מספיק להזכיר את השמות שהוענקו לאביזרי ג'יגול, כגון Diabolo או Devil Stick, כדי להבין שזה לא נחשב עיסוק ראוי לאדם ירא-שמיים. וכמו שכבר ברור (או צריך להיות ברור), כשהכמורה מייחסת משהו לשטן יש לזה סיבה טובה בדרך כלל, כי המשהו הזה טומן בחובו כוח מסוג כלשהו. אף ממסד לא רוצה נתינים יצירתיים, בטוחים ומאוזנים בנפשם. טנטרה יודעת מאז ומעולם שמאחורי כל טאבו מסתתר כוח (מתי המחקר המדעי?).

ולסיום, ציטטה עסיסית של קראולי שגם רלוונטית לפוסט הזה, וגם מתייחסת לפוסט הקודם. אקס הרימה גבה על השימוש שלי בביטוי החריף "מחלת נפש". מעבר לכל מה שכתבתי לה בתגובה, הבנתי בדיעבד שעשיתי ל"חברי" מה ששנוא עלי (אבל איזה כיף זה היה!):

He whose mission it is to overturn the world can hardly escape the title of revolutionary. The fads of a period always furnish terms of abuse. The fad of Caiaphas was Judaism, and the Pharisees told him that Christ "blasphemed." Pilate was a loyal Roman; to him they accused Christ of "sedition." When the Pope had all power it was necessary to prove an enemy a "heretic." Advancing to-day towards a medical oligarchy, we try to prove that our opponents are "insane," and (in a Puritan country) to attack their "morals."

לקוח מתוך "ההערות המקדימות" (Preliminary Remarks) של ספר 4. מומלץ מאוד לקרוא את ההקדמה הזאת (תגללו קצת), שהיא בעיני אחד הטקסטים התמציתיים, הנגישים והנהירים ביותר שכתב הגרפומן הבלתי נלאה הזה.