כבר לא רווקה וכבר לא בעיר הקדושה (מעכשיו נשואה מפ"ת)

"להיות או לחדול

יום אחד לים הגיעו בא נחשול ענק כחול

 רק אחד מהם לבד נשאר ועד הבקר שניהם היו בוכים

מריבה קטנה בתוך הלב ביישה אותך

 עד שתרגיש כאב"

בשבוע שעבר הייתה מסיבת האירוסין שלנו. החגיגה הייתה מאוד נחמדה.

למסיבה הגיעו משפחה ומספר חברים קרובים.

במהלך המסיבה עלה בראשי רעיון לשידוך בין חברה טובה שלי וחבר טוב של ארוסי.

שאלתי את ארוסי אבל הוא לא הסכים איתי ואני החלטתי שאני רוצה בכל זאת לנסות כי אני מאמינה שאין מה להפסיד בדברים כאלה.

בכל מקרה התעקשתי אבל ארוסי (המכונה הרוסי) ממש לא הסכים לשתף איתי פעולה. לכן החלטתי למרות הכל שאני אצור קשר עם החבר שלו ואזום את השידוך. וכך באמת היה. הצלחתי להשיג את המייל שלו (אל תשאלו איך) ושלחתי לו מייל בנידון. לאחר ששלחתי את המייל עידכנתי את הרוסי והוא לא אמר דבר.

למחרת לא שמעתי דבר מהחבר אבל לא ממש ייחסתי לכך חשיבות גדולה. באותו ערב הרוסי הגיע לבקר אותי ושאל אם שמעתי מהחבר.עניתי לו כמובן שלא ואז הוא אמר שהחבר כתב לו. מסתבר שהחבר שלו איננו מהאנשים האוהבים את בני המין השני. הרוסי ידע מכך אבל לא טרח לעדכן אותי כי הוא פחד שלא אקבל את זה בצורה טובה והוא רצה שאכיר את החבר בצורה טובה יותר לפני שאדע ובנוסף הוא לא באמת האמין שאני אצור קשר עם החבר. אני כעסתי מאוד כי עשיתי מעצמי צחוק ויצאתי לגמרי מפגרת. הוא מצידו לא הבין מה אני רוצה ומדוע אני כל כך פגועה.

כעסתי מאוד ובכיתי הרבה.

הוא עדיין לא ממש הבין מה עשה אבל החליט בכל זאת להתנצל.

לאחר יום של מחשבות החלטתי שאני אהיה בוגרת ולא אריב איתו על כך יותר, בזוגיות צריך לפעמים לדעת לוותר על דברים מסויימים כדי להגיע לדברים יותר גדולים.

אבל לא קל לי בכלל....