היו כמה אנשים שנפגעו ממה שהיה כתוב בפוסט העצבים הקודם.

אני מבקשת מכולם סליחה.!

לא התכוונתי לפגוע או להעליב...

סה"כ הוצאתי את המחשבות השליליות מהראש.

וגם תפסיקו לנחש מי אתם מתוך 7 המעצבנים ומי הם האחרים.לא יוצא לכם טוב..

חברה אחת שלי התעצבנה עלי ואמרה לי שאני חברה רעה..אבל בסוף גיליתי לה שאין אותה שם בכלל והכל הסתדר.אני מקווה.

את שם את כולם בדיוק אז אתם יכולים להרגע.

אני מעדיפה להוציא הכל פה ולא לרכל.ואני חושבת שגם אתם.

אז תנו לי בבלוג שלי להוציא את כל החרא שבתוכי..

וגם הרבה אמרו שבבלוג אני ניראית איזה ילדה דכאונית והכל.

זה ממש לא נכון פשוט הבלוג משמש כמקום לכל המחשות,בעיקר השליליות.

אל תתנו למקרה ההוא לחזור שוב.

מה שקרה בכתה ח' עדיין לא נשכח וכולם מזכירים את זה.

בעצם אתם לא אמורים לדעת אבל אני חייבת להוציא.

כמו כולם כמעט...לפחות ככה זה יוצא..

הייתי [ונשארתי] די מציקה מעצבנת והכל.

אפשר למצוא בי מלא תכונות שליליות.לא יודעת לגבי חיוביות.אולי אני לא מראה אותן,אולי הן לא קיימות.אבל אין מצב.

בכתה ח' היה מקרה..שעזר לי להבין מי חברות שלי ומי לא.פשוט זה עשה רע לא רק לי אלא גם להן.הן באמת הראו עד כמה הן מטומטמות.

קיצר קרה ככה שפגעתי בכמה חברות והן התחליטו לעשות לי "מרד".

זה היה בשיטה משש טיפשית.קיצר כמעט כולן החליטו שאני סתם דבעית והן לא רוצות אותי איתם.

בהתחלה בכיתי מלא,היתה הרגשה של בודדות,חוסר כבוד וטיפשות.חשבתי לעצמי שאני בן אדם מאוד רע והחברה לא מקבלת אותי.

המקרה הזה עזר לי להתחבר עם כמה אנשים אחרים שעזרו לי וגילו לי הרבה דברים על אות האנשים שהיו נגדי.זה עידד אותי והכל.

בסופו של דבר נשארו כמה חברות שהיו נגד כל האלה שאמרו שאני זבל.תודה באמת..אני לא אשכח את זה..3>

בסופו של דבר נשארתי אני,כמה חברות שנשארו איתי ואלה שהתחברתי איתם.

זה עזר לי להתחזק ולהרגיש שלמה שוב..

אחרי כמה זמן חלק מאלה שהיו נגדי הבינו שזה שטויות וביקשו סליחה.אבל מה זה עבר?

סלחתי,כן.אבל נראה לכם שאני אשכח את זה?

תארו לכם יש לכם חברים ממש טובים.שאומרים שהם אוהבים אתכם והכל,ואז יום אחד אומרים [+מרכלים] שהם שונאים אתכם ועד כמה אתם מטומטמים.

אלה הם אנשים צבועים,מטומטמים וחלשים. פשוט הם הראו את כל זה באותם הימים.

מאז אני יודעת מי הם החברים האמיתיים ומי הם לא.

אבל במקרה יש איזה כמה..שהיו נגדי,הכי שנאו אותי,והחליטו לעשות לי ת'"מרד" הדפוק הזה,שלזמן הזה חברות ממש טובות שלי.

זה לא נשכח,אבל נסלח.

בכל מקרה.

תודה על זה שעזרתם לי להבין עד כמה אתם מפגרים ולהראות עד כמה אתם חלשים באמת..

צריך להפסיק לרכל על אנשים.

פשוט להפסיק להגיד דברים קטנים אבל רעים.

אבל לפעמים אי אפשר פשוט.כי העצבים לוחצים לך על המוח ובא לך להוציא הכל מיד..וככה זה קורה פשוט.

אבל מה זה משנה?זה רק עושה לי רע,לא?

בקיצור לשכוח מכל הדברים הרעים.או לפחות בימים הקרובים להוציא פה.

צריך להגיד את כל מה שאני מרגישה כלפיהם.

תפסיקו לחשוב שאני חברה שלכם.תפסיקו.

זה נגמר עוד בשנה שעברה.פשוט נגמר.

אולי לדעתכם אני חברה שלכם..אבל כבר לא.

תראו.

אני מכירה אתכם בכלל?כל מה שידעתי עליכם נשאר באותו המקום.לא מתחדש.

כנ"ל לגבי.

אז אל תקראו לי חברה,בסדר?

מה אתם יודעים על חברות בכלל?

אני עומדת בהפסקה בצד ושומעת איך חברה הכי טובה של איזה ילדה,מרכלת עליה.וכשהשנייה באה ישר כולם קופצים עליה ואומרים עד כמה הם אוהבים אותה.

זה נשמע כזה דפוק מהצד,נכון?

אז תפסיקו לעשות את זה לאחרים.

אני בנאדם טוב,באמת.

*

שיקרתי.

שיקרתי יותר מדי.אפילו בדברים פשוטים.אני עונה משהו בלי לחשוב על מה שאני אומרת,ואז לא אומרת את האמת כי זה ישמע דפוק.

*

קיללתי.

מי לא קילל?

אני בנאדם מאוד עצבני.מוציאה הכל ישר.

מה עוד..

*

יש לי בעיות בזכרון..

אני לא זוכרת מה אמרתם אתמול\לפני שבוע או משהו.

זה לא שאני לא מתייחסת למה שאמרתם.פשוט ככה.אני שוכחת.

*

אני נקשרת מהר לאנשים.אל תגידו לי שאני קרצייה או משהו,כמ ושאמרו לי לפני כמה זמן.

לא רוצים להיות חברים?סבבה לא צריך.למה להגיד לצד הרע?למה?

אם אתם אפילו לא מכירים ת'בנאדם.

אם אתם מכאלה שעושים סלקציה-אני לא.

*

אני מתאהבת בבנאדם מאוד מהר.

לא קשור בן או בת.הכוונה לזה שאני נקשרת עלי וורוצה להיות איתו בקשר תמיד.

*

אני נפגעת בקלות.

רציני,כל דבר שנאמר עלי..אפילו אם "זה בצחוק!!" זה פוגע בי.לא מצחיק,סורי.

אני לוקחת הכל ללב.ולא יכולה לשנות את זה.ניסיתי.

*

יש מלא בנים שאני דלוקה עליהם\מחבבת אותם.

אבל יש רק אחד שהייתי רוצה אותו באמת לעצמי...

הוא כזה חמוד.ולא אפכת לי מזה שחברה שלי אמרה שהוא מכוער.מה הקטע?

אכפת לי מאיך שהוא נראה,אבל זה באמת לא הכי חשוב.אם אני אקבל אותו.אני יהיה בנאדם הכי מאושר בעולם.

*

יש לי חברה,שהיא חכמה,יפה,נחמדה,חמודה והכל.

אבל אני לא מבינה מה הבעיה שלה.

כאילו היא מוציאה עלי את כל העצבים.אני לא ממש מבינה למה היא מצפה ממני,כלומר עכשיו היא רבה איתי בגל לסיבה לא ידועה.לא שהיא רבה בדיוק.היא פשוט לא מדברת.

וככה זה רוב הזמן.אני אפילו לא מבינה מה קורה..

וכמה שלא אמרתי שאני אוהבת אותה ושהיא חברה אמיתית שאני מכבדת,היא לא שמה עלי.

זה פשוט מעליב מאוד.אבל זה כבר קרה לי.

אני לא רוצה לרוץ אחריה.אבל מצד שני רוצה להראות את האכפתיות.למרות שקשה לי,אני אדישה.

שכחו מזה.העלבתם אותי.

בכל המעשים..בהכל.

אם באמת אתם מוכנים לקבל אותי כבנאדם אמיתי,בלי לצחוק על החסרונות שלי ולאהוב אותי.

תנו לי לדעת.

בנתיים-אין לי חברים.הכל על 0.

דף חדש.כי פשוט נמאס.

אם אתם לא רוצים לקבל אותי כמ ושאני או שיש לכם משהו נגדי,אל תתביישי!!באמא שלכם!!

אל תדברו איתי מתוך כבוד עצמי או משהו.פשוט שכחו ממני. בסדר?

יש כאלה שכנראה חושבים שכל מה שאמרתי ממש דפוק..

תחשבו שוב.אני רצינית.

*להרשם לחדר כושר.

*לעשות עגיל באוזניים\גבה\לשון\שפה\טבור.

*לקנות בגדים.

*להשיג חברים.

*להשיג אותו,דווקא אותו.

*להרשם לאיזה חוג.

*לשנות את הכל בחדר.

תודה למי שקרא את כל זה.

3>?