*פוסט פילוסופי בחלקו,למי שאין כוח שיצא החוצה*
כבר כמעט חודשיים בלי השטויות שלי,בלי לנסות לריב,בלי להגיד משפטים מפגרים.
נכון שעדיין לא הגעתי למה שרציתי
אבל אני בדרך הנכונה.
הכל עם קצת בגרות
ברגע שאדם מכיר בטעויות שלו
קל לו להתקדם הלאה ולדעת לא לעשות אותן.
מי שרואה הדוגמניות בערוץ 10 בטח מכיר את צליל,הבכיינית שחושבת שכולן שונאות אותה וזה לא נכון,היא לא נתנה לבנות צ'אנס,ישר פסלה אותן,בתכלס רק קארין לא אהבה אותה אבל היא עפה.
היא כל כך הזכירה לי אותי,לפחות את מה שהייתי
אפילו בכיתה אני ואורין דיברנו:
אורין:"נכון בדוגמניות יש את הצליל הזאת שבוכה שכולם שונאים אותה וזה לא נכון"
אני:"וואי היא מזכירה לי איך שאני הייתי פעם"
אורין:"מזל שאת יותר לא כזאת,אחרת היינו מעיפים אותך הביתה"
חחחחחחחחח
אחרי שיעור נהיגה הלכתי למרכז לחכות לאולגה שנלך ביחד לריקודים בבית ספר לטקס סיום,עברתי בארומה וראיתי 2 ילדות מפגרות מהשכבה שלי שישר צועקות לי:"מור שונאים אותך"
מה אתן רוצות על זה? שקל? לא אני רצינית עכשיו
התקופה הזאת עברה...ואם אתן שונאות אותי אז מה אכפת לי ממכן?,אכפת לי מאנשים שאוהבים אותי לא מאנשים ששונאים אותי.
תמיד לבן אדם יהיו אנשים שיהאבו אותו ואנשים שלא ברור שהוא ישים על אלה שכן!.
הן סתם ישבו להן עם ילד שניראה קטן,אף אחד לא סופר אותן בשכבה (וסליחה על הביטוי) ועם התנהגות כזאת לא יספרו אותן בשום מקום,צבועות לאללה לא מדברות איתי בבית ספר ואז אומרות לי כאלה דברים ועוד אחת מהן אמרה לי לחכות לה שנלך ביחד לחזרות לשירה (היא הצתרפה והיא לא יודעת לשיר וסליחה על הדעה האישית).
אני לא יודעת מה לעשות עם ימית
הלכתי איתה ביום רביעי לגראנד,היא הייתה נחמדה ולשם שינוי החמיאה לאנשים שלא חברים שלה וגילתה יותר חיוביות
מצד שני בר אומר לי שהיא לא באמת השתנתה,היא לא הכירה בטעויות שלה
ובתכלס בר צודק,היא לא התיחסה יפה לשתי החברות הכי טובות שלה שהיו היחידות שבאמת היו שם לצידה כל הזמן עד שהיא רבה איתן כסח והיא טוענת שהן אשמות
אין לי מושג מה לעשות
האם לתת לה צ'אנס או לא?
האם מגיע לה זה או לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רורי מאיידן