היפ. בדרכים

מאות מילים רצות לי בראש, עשרות משפטים מעורבבים, כמה פסקאות לא מסודרות, ואפילו פוסט אחד לא יוצא מהן.

אז לבינתיים, ראשי פרקים של רשימות מפורקות לרסיסים:

נרשמתי לאוניברסיטה. סיבוב שלישי. 'הסטודנט היפ.' - נשמע לי טוב. מעניין אם אקבל הנחת סטודנטים בארנונה. מעניין אם יש כפל הנחות, כי בניתי גם על הנחת פנסיונר. עוד יותר מעניין אם פעם שביעית זה בחינם. בינתיים אצטרך להניח את התחת על הכיסא, לחדד עפרונות, לעשות סדר במדפים ולמצוא את הסטודנטיות הנכונות, אלה שיעזרו לי להחזיק את הראש מעל המים. יום בשבוע על הדשא, ארבעה ימים בעבודה. נשמע סולידי. אז למה רועד לי הפופיק?

עשו טובה לעצמכם, תשמעו את זה וגם את זה. (וגם את זה ואת זה ואת זה). אח, איזה קול. אח, כמה יפה. Pietra Montecorvino קוראים לה. ומי שיודע איך אפשר להשיג דיסקים שלה יזכה בחולצה ותקליט.