ואתמול, אחרי כל המילים שנכתבו פה ושם ברשת, בשטף בלתי ניתן לעצירה, אז אתמול רצתי הביתה הכי מהר שיכולתי, וחיבקתי את הילדה שלי הכי חזק שאפשר, ונתתי לה נשיקה על האף הוורוד שלה, וידעתי שיהיה מה שיהיה - היא הילדה שלי הכי מתוקה בעולם, ושום דבר שהיא תעשה לא ישנה את זה לעולם. ואני מקווה שהיא תדע את זה גם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
