ופתאום האסימן נפל, ויש ניצוצות של הבנה. ולכל אחד הקצב שלו. ויש מי שחותך מהר כדי לא להפגע, ויש מי שחופר לאט כדי להבין. וזה שפוחד להפגע, וזה שמנסה להבין, שניהם כנראה מרגישים את אותו הדבר. ובאין תשובה אחרת - זו התשובה שלי.
ועכשיו אני באמת שלם.
פירוש רש"י לטקסט למעלה, ומה כל כך הפריע לי לסגור מעגל:
אם היית אומרת לי "היפ. יקירי - אתה שמן, ומכוער, ומלא זבובים מסביבך, זה לא אתה זו אני", הייתי יודע למה עזבת, וגם הייתי מבין שלא היה שם משהו אמיתי, (כנראה...)
ואם היית אומרת לי "היפ. יקירי - אתה הפנינה רוזנבלום של ההיפו'ס, ואתה מריח כמו גן של שושנים, אבל ההילה מעל ראשך מסנוורת את עיני, זה לא אתה זו אני", הייתי מבין את הלמה, וגם הייתי יודע שזה היה קשר אמיתי, (כנראה...)
אבל מכיוון שהדלת נסגרה, ולא קיבלתי סיבה, לא ידעתי את ה- למה, ונשארתי בלי לדעת מה היתה מהות הקשר. ולא הצלחתי להיות שקט, ולא הצלחתי לסגור את המעגל.
ועכשיו, ורק עכשיו, גם אם עדיין חסרה לי הסיבה, אני יודע שזה היה אמיתי. ועכשיו, ורק עכשיו, אני שלם. ומתגעגע.
ויותר ברור מזה לעולם לא אהיה, (כנראה...)
היפ. ושרי אריסון תעשיות (ע"ר).
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
