אני אשאיר את כל הפרשנויות, ואת כל הדיונים על איכות הצילום, ואת כל הסיפורים על המטען התרבותי של הבמאי לכאלה שיודעים על מה הם מדברים. אני באתי, ראיתי, אהבתי. לכו. תגידו שההיפ. שלח אתכם. שווה. ולו רק בשביל שתי דקות הפסטיבל בסוף הסרט, אה-לה לורד אוף דה דנס.