היפ. בדרכים

טוב, אני כנראה לא ממש אצליח להתחמק מזה.  זו לא מסה, וזה לא מאמר, ועדיין זו לא רשימה רגילה.  וזה לא יהיה קצר,  וזה גם לא נכתב ברגע.  זה לא יהיה ברור לכולם, וזה בסדר.  וזה גם בטח ימחק מהר מאוד.

שרות צבאי אינטנסיבי, ושחרור משמח.  קונה אופנוע עם הכסף של הטיול המסורתי, ומתהפך איתו פעמיים.  סופר צלקות ונוסע הלאה.  קונה אוטו.  שלוש תאונות.  משלושתן יוצא על הרגליים.  האוטו לא.  שלוש מכוניות הולכות בדרך כל מכונית.  יש כבר מי שסופר חמש נשמות שבוזבזו.  עוד ארבע בבנק, כמו לחתול.  עובד למימון הלימודים, ולומד למימון העתיד.  תואר ראשון.  תואר שני.  תחום לא אטרקטיבי לרב האנשים.  לי לא היו ספקות.  זה מה שרציתי מאז ומתמיד.  לחקור כל דבר עד רמת הפרט.  לדעת למה השמים כחולים, ולמה העלה ירוק.  להבין למה המים קופאים באפס מעלות, ולדעת מהם מים.  נגמרים הלימודים, חייב חופש.  לא ממשיך לתואר שלישי.  מנהל הבנק מתחנן שאתחיל לעבוד.  מוצא עבודה מהר.  ימי הבועה.  עבודה מצוינת.  אפילו מעניינת.  כבר כמעט חמש שנים שם.  מתקדם.  לפני שנה הייתי לפני התפטרות.  לא הייתי מוכן להתגמש, גם הבוס לא.  החלפתי בוס.  קיבלתי פרויקט כושל.  תוך פחות משנה קיבלתי עובד מצטיין.  נוסע בעולם.  היום כבר פחות.  עם אותה האשה כבר חמש עשרה שנה.  זה נצח.  שלם עם עצמי.  פוגש בחורה.  רגע בחיים.  זה לא יכול באמת להיות.  שלם עם עצמי?

'מונוגמיות'.  'זוגיות'.  'חיים'.  'משפחה'.  'עתיד'.  'אהבה'.  'ילדה'.   'אשה'.  'בחורה'.  שאלות.

כבר חמש עשרה שנים ביחד.  אותה אני אוהב.  לא יודע לכתוב שירים, אבל יודע מה מרגיש.  מאז שנפגשנו לא הייתי עם אחרת.  מונוגמי.  עיקרון.  עיקרון?  קראתי מאמר על נברן הערבות האמריקאי.  מכרסם קטן ונאמן.  כן - אוכל עשב ומצטיין בחיי נישואין יציבים.  חוקרים חקרו ומצאו - בהכל אשם הווזופרסין.  מולקולה ארוכה בצורת טבעת.  יופי של טבעת נישואין - היא נמצאת עמוק במוח.  אי אפשר לשים ולהוריד מתי שבא.  כשהזריקו את הווזופרסין למכרסמים אחרים גם הם נהפכו נאמנים.  כשמנעו אותו מהנברן הנאמן, גם הוא החל להתנהג כמו רווק הולל.  אז הכל זה כימיה? לא.  האדם חייב להיות יותר מורכב.  לא יכול להיות שהכל זה כימיה.  זה פשוט מידי.  ולמה שנהיה מונוגמיים?  ולמה שלא נקפוץ משיח לשיח?  שלושה אחוזים מכלל היונקים מקיימים מערכות יחסים מונוגמיות.  האדם נמנה עם המיעוט הזה.  רוב הזמן.  מותר האדם מן הבהמה.  זה ברור.  למה בעצם לא הייתי רוצה לחשוב שזו שרק איתי נמצאת גם איתי.  מה אכפת לי אם תהיה עם אחר?  למה הקנאה הזו?  אולי זה חוסר ביטחון.  אולי היא תראה שהאחר יותר טוב ותלך איתו.  אז זו התשובה?  אני רוצה להיות היחיד כדי למנוע תחרות?  ואני מה?  למה אני עם אותה אחת כבר חמש עשרה שנה?  אהבה - כבר אמרתי.  אני יודע שהיא האחת שחלמתי.  היא באמת אחת?  ואם שם בחוץ יש עוד אחת? ואם שם בחוץ יש אחת איתה החיים בחמש עשרה שנה הבאות יהיו עוד יותר יפים?  איך מבררים?  'מונוגמיות', 'תחרות', 'קנאה'.  בעיה.

ואולי אם נזריק את הווזופרסין יעלמו כל השאלות, ונחיה בחוסר מודעות מתוקה?  פשוט נהיה נאמנים כימית.  ובמודעות השידוכים כבר יהיה טקסט אחר - פנוי, משכיל, עם רמת ווזופרסין של 5 מ"ג ליחידת נפח, מחפש אותך - נאה, נמוכה, שיער חום ארוך, עיניים חומות חודרניות, לקשר רציני. 

אז איך אפשר לדעת?  אולי פשוט אי אפשר.  פשוט לא.  לא פשוט בכלל.