ונוס היא לא אלת האהבה ולא אלת היופי. ונוס היא לא אלת פוריות. ונוס היא אלת החולי והפשטות. ונוס מסמלת את הקושי ואי המרחב, את חוסר הפרטיות ואת התעוזה. ונוס היא אלת החומרניות.
ונוס נולדה מהמים, ככה המיתוסים אומרים, כל כך קלאסי, כולם נועצים בה מבטים בזמן שהיא יוצאת באיטיות ובחושניות מהמים. כל כך נדוש.
ונוס היא אפרודיטה הרומאית. אפרודיטה היא המהות הנקבית של זאוס, מלך השמיים. אני תוהה איך זה להיקרא המהות הנקבית של זאוס, בטח מדכא ממש. אם ונוס ואפרודיטה היו מכירות, אני בטוחה שהן היו חברות ממש טובות. שתיהן נורא דומות, שתיהן חומרניות נורא, ולא מנסות להיאבק בזה. שתיהן נקראות אלות הפריון, האהבה והיופי, הן בטח נהנו מהיחס המשפיל. איזה אישה לא הייתה מוכנה שכל הגברים ישאו אליה את עיניהם בהערצה?
אני בטוחה שהן נהנו.
(לידת ונוס, צויר על ידי אדולף בוגרו, 1879)
ריקוד האלים
ישבנים בתולים
אשכולות ענבים בשיער תלתלים
מקצבים וצלילים כוכבים שנופלים
וונוס שותה עוד כוס יין הילולים.
יפה, שיכורה, יחידה בעולם
יש לה נפש מורעלת בתוך גוף מושלם
צוחקת בקול פעמון שנסדק
משנים של סיגריות, לילות של מחנק,
בן תמותה לא יבין ריקוד בלי מנוחה
האלים חוגגים אבל ונוס בוכה.
(ריקוד האלים / המכשפות)
טוסט.
"אם היית לידי, הייתי מחבק אותך, מחבק ולא עוזב".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
