חשבתי על זה שבימים האחרונים יכול להיות שאני נראת קצת רע. השיער שלי לא ממש מסתדר ואני עם אותו צעיף כבר שבוע. ממש כיף לי ככה. אני מרגישה אמיתית כזאת. ואולי גם כיף לי קצת בגלל שהיה לי יום די נחמד והייתי עם חולצה קצרה כשהיה ממש גשם וחשבתי על זה שאנשים לא מסתובבים איתי, נניח, בגלל שיש לי בגדים ממש יפים. אני חושבת שכל אדם צריך מדי פעם להראות רע כדי להעריך את הימים שהוא נראה טוב. אם אני אחשוב על זה שאני תמיד אראה טוב, והבגדים שלי יהיו תמיד הבגדים האהובים עלי מהארון בשילוב עם ימים שהשיער שלי יראה ממש טוב ואני גם אשן הרבה זמן, ככה שאני לא אהיה עייפה, זה יהיה די מבאס, לא? בכל מקרה, נראתי היום רע, ובכלל לא היה אכפת לי, בדיוק הפוך, הצטלמתי הרבה היום ואפילו נתתי לנימרוד לצלם אותי, למרות שהייתי מעדיפה להיות במצב רוח להצטלם כשאני נראת טוב, אבל יכול להיות שלהיראות טוב זה עניין של הגדרתיות כי כמה אנשים אמרו לי היום שיש לי חולצה עם טינקרבל והיא ממש אדירה, והיא באמת די אדירה (5 דולר מחנות של דיסני בפורטלנד), ויש לי גם עגיל של רוכסן, בצבע ירוק, לא מהמכוערים שיש לכולם, אלא מהיפים שניתן להשיג רק בחנויות של קלייר'ס. יעל שאלה אותי היום אם הגוונים שלי טבעיים וכמה אנשים פתחו בדיון על זה שיש לי שיער יפה, אני סתם מתלהבת ("יש לטוסט שיער יפה" "נכון"). יכול להיות שנראתי די טוב היום.
אולי מחר אני אשים את הרוכסן הצהוב, הוא גם נחמד, או שאפילו את הורוד כי הוא הכי נחמד, אבל זהו, כי אין לי עוד צבעים.
הכל ממש גדול!
אוהבת,
טוסט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
