קצת קשה לי לפעמים, אתם יודעים, כשהוא לא כאן, איתי. לפעמים אני חושבת שאני אסע היישר לבית שלו רק בשביל לנשק אותו. היה לנו היום סמינריון על בין תרבויות (של גשר, ממש טוב!), אמרתי דברים שאני חושבת, הבעתי דעה והיה ממש נחמד. בשעה אחת ורבע יצאנו להפסקה ו"קצת" גלשנו לשיעור, למען האמת פספסנו אותו ואפילו לא במכוון. היה כל כך נחמד, ישבנו איפה שההסעות, נשענתי לו על הרגל והוא חיבק אותי מאחורה והיידים שלו עברו על כולי. בהתחלה (כשעוד הייתה הפסקה) אביר היה איתנו והוא אמר "אולי תתחרמנו במקום אחר?" (אבל זה היה אביר, אז לא באמת נפגענו, אבל באמת שהרגתי אותו אחרי זה, במיוחד אחרי שהוא ונימרוד כל היום זרקו הערות עלינו. עם נירמוד דיברתי לפני שיעור הסטוריה והוא אמר לי, במילים אלה בדיוק: "את אוהבת אותו, הוא אוהב אותך, תהיו חברים כבר", בדיוק המורה להסטוריה הגיע אז זה היה תירוץ טוב בשבילי כדי לא לענות).
באמת שהכל אדיר! אוף, הכל כל כך טוב!
מחר אני אראה אותו ואז יהיה לי סוף שבוע שלם בלעדיו. אוף.
אוהבת, ממש, טוסט.
(ישוב קטן ליד פורטלנד, איפה שכל החנויות, לפני ארבעה חודשים).
ואחרי עריכה:
(הורדתי מהאיכות של התמונה כדי שאוכל להעלות אותה לבלוג, באמת שהיא נראת יותר טוב).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
