איפה עובר הגבול. הקו העדין שמפריד בין להיות בכל השיעורים ולהכין את כל שיעורי הבית לבין להבריז מכל השיעורים ולהתנשק איתך על הדשא. הקו העדין שמפריד בין להיות אחראית ולדאוג לעתיד שלי לבין להינות מהרגע הזה וכשהעתיד יבוא אני אחשוב עליו אז. הקו העדין שמפריד בין להיות טוסט או להיות הטוסט האחרת, הטוסט שרק רוצה להיות איתך כמה שיותר.
ישבנו היום על הדשא, המורה עצרה את הסרט הדוקומנטרי שראינו אחרי שבערך חצי שכבה נרדמה, והיא אמרה שכל מי שלא רוצה לראות את הסרט שיצא ויארגנו להם מורה מחליף, כמעט כל השכבה קמה מהכיסאות, למרות שלא היה לי נעים, גם אני יצאתי (הסרט היה ממש משעמם).
נשכבתי לו על הרגל, והוא כיסה אותי עם הקפוצ'ון שלו כי היה לי קר. היד שלו עברה לי בעדינות על החזיה שלי והוא נישק אותי במצח, אחרי זה התקרבנו עד שהשפתיים שלנו נפגשו, הרוק שלו כיסה לי את השפתיים, אני אוהבת את זה. הוא הכניס את היד שלו בזהירות לתוך החולצה שלי, העביר אותה על כולי, על הבטן והחזה שלי, הוא הכניס את היד לתוך החזיה שלי ולחשתי לו "די" והוא הוציא אותה, התנשקנו שוב.
הכל ממש אדיר!
ד"א, אנחנו ביחד, רשמית.
אוהבת, טוסט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
