טוסט לומדת לעוף

לילה אחד, אחד מיני רבים אני מניחה, שכבנו במיטה, אחרי סקס ממש טוב. הוא לחש לי באוזן משהו בסגנון של "את אלוהית" ולאחר מכן על כמה שהוא לא ראוי אלי.

ואתם יודעים מה, הוא באמת לא ראוי אלי. הוא לא ראוי לאהבתי, הוא לא ראוי למגע שלי, לא ראוי למילותי ולא לגופי.

אחרי הכל, אני סתם מדברת, כמה שהכל עושה לי רע הוא יתרפש אלי עוד כמה ימים, יזיל דמעות, יבין כמה אידיוט הוא היה, הוא ינשק אותי נשיקה מלאת אהבה וכדי שאסלח לו באמת הוא ינשק אותי בצוואר. הוא יגיד כמה הוא אוהב אותי ויזכיר שוב כמה הוא לא ראוי לי ואני אסלח לו.

אני תוהה מה אני מוצאת בו, הוא עוד גבר אידיוט, חסר רגש שיעשה הכל בשביל זיון. אבל הוא לא, אני מכירה אותו. נמאס לי לבכות עליו.

בסופו של יום, אני זקוקה לו הרבה יותר משהוא זקוק לי.

הטוסט האחרת.