לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

טוסט לומדת לעוף


אף פעם לא עפים לבד.

כינוי:  הטוסט האחרת.

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2009

כמה תמימה הייתי


בהתחלה סירבתי להאמין במונחים כמו "נצח" ו-"תמיד". כמה תמימה הייתי כשהתמוגגתי וממש האמנתי לו כשהוא אמר לי שהוא יהיה איתי לנצח. באמת שסמכתי על זה, אתם יודעים, שהוא יהיה איתי, כמו שהוא אמר. אפילו בלי "לנצח" היה נהדר, אפילו רק להיות איתי ברגעים מסוימים מאוד זה היה נהדר.

החלטתי שאחסוך ממנו את השיחה הדרמטית בנוסח איך-יכולת-להגיד-דברים-כאלה-ולעזוב-אותי. אמרתי לו "לפעמים אני חושבת שאתה היחידי שיש לי כאן", זה היה נכון. אני חושבת שהייתי מוותרת על המילים האלה אם לא הייתי כל כך תמימה והייתי מצפה שיום אחד הוא פחות יאהב אותי, יזרוק אותי (ביום ההולדת שלי) והמילים סתם יצרבו לי על העור.

הייתה היום הצגה "משחקים בחצר האחורית" וזה כבר הפך למנהג, אפילו לפני שנהיינו ביחד, אני מפחדת מקולות פתאומיים וחזקים כמו שיש ברוב ההצגות והוא נהנה להיות לידי, תמיד החזקתי לו את היד או את הרגל או מה שהיה הכי קרוב אלי. מתוך הרגל, אני מניחה, החזקתי את היד שלו, כלומר, היד שחשבתי ששלו. גיליתי שהיא יותר קטנה, פחות חזקה ופחות עדינה, כמובן שהוא לא היה לידי וזאת הייתה ידו של ידיד שלי.

אני ממש לא רוצה להגיד שרע לי, כי החלטתי שמצבי הרוח שלי לא יהיו תלויים בו בכלל. חבל.


(15:54)

הדבר שאני הכי אצטער עליו, זה העט, באמת. עט אדום של פיילוט בעל כתב מכובד שמכריז על הפקק "0.4". אמרתי לו שהוא יוכל להשאיר את העט אצלו והתכוונתי לזה. באותו רגע התכוונתי לזה, אבל שעה אחרי זה, כשהוא נפרד ממני, כל כך רציתי את העט שלי בחזרה. 11.90 הוא עלה לי!

11.90 זה מחיר זול מדי בתמורה לזוגיות שלנו.


(21:16)

"מה?! הוא נפרד ממנה?"


(15:46 ה-6.5)

אני לא בדיוק יודעת מה אני מרגישה עכשיו. יש בי רגש אהבה חזק שמעורבב עם רגשות שנאה ותיעוב. אני גם ממש רוצה לשכב איתו, אני רוצה להרגיש אותו שוב צמוד אלי ולהתמוגג שוב מהמגע שלו אבל אני רוצה זיון, ממנו, בעיקר. חלמתי חלום, משהו טיפשי ולא ריאליסטי בעליל על זה שהוא אומר לי שהוא טעה, שהוא מאוהב בי קשות ושהוא רוצה אותי יותר מכל דבר בעולם.

אבל נחשו מה! לא בכיתי היום, אולי זה קשור לעובדה שהוא לא בא לבית הספר היום או שלבשתי שמלה יפה, אולי נגמר לי מלאי הדמעות שאגרתי במשך 16 שנה.


(06:15 ה-7.5)

אולי אדבר איתו היום, אתם יודעים, אם אצליח להסתכל עליו ולא לפרוץ בבכי. אני רוצה לסיים עם זה בצורה טובה, הרי, זה לא ממש אשמתו שהוא ילדותי, שמוק, ושזאת מערכת היחסים הראשונה הרצינית שהייתה לו. נכנסתי לקשר הזה בידיעה שיום אחד אפסיק להיות מאוהבת בו, הוא לא. אני חוששת שלא אוכל לאהוב אף אחד אחר.

נכתב על ידי הטוסט האחרת. , 4/5/2009 15:38  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



7,045
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להטוסט האחרת. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הטוסט האחרת. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)