טוסט לומדת לעוף

שומרת יותר מדי על זכרונות. הם יקרים לי, כי הם קרו וככל הנראה לא יחזרו שוב. לפעמים אני ממש נתלת בהם, ברגעים שממש קשה. מחברת המחשבות שלי שטרחתי למלא החל מכמה פעמים בשבוע ועד כמה פעמים ביום נרטבה למוות על ידי בקבוק טועה. במחברת המחשבות היו הרבה זכרונות, על תחושות ועל רגשות ועל רגעים. היו שם כמה תיאורים מפורטים ביותר על זיונים שלי עם הבן אדם שנהגתי לאהוב עד בכי, היו שם תאורים מלאים על לילות בודדים והיו שם תאורים קצרים למדי או קטעי טקסט חסרי תאורים על ריבים עם ההורים ועל שיעורים משעממים ודברים כאלה. הייתה שם גם רשימה שכוללת יותר מ-300 דברים קטנים שעושים טוב, הייתה שם רשימה של תוכניות לחיים ורשימה של מקומות שאני צריכה להזדיין בהם. הייתה שם רשימה של דברים שאני יכולה לעשות מהרגע שחזרתי לשטח הרווקות ורשימה של דברים ששנאתי בחבר האחרון שלי. היו שם עדויות שלמות של דברים שפחדתי שיאבדו לי אי שם במוח ולא אצליח להזכר בהם. הייתה שם גם רשימה ארוכה של דברים שאני אוהבת בעצמי. עכשיו כל המילים כבר לא קיימות וכל הדיו מרוח על גבי דפים כתוצאה מהרבה מים. אוף.

טוסט.