טוסט לומדת לעוף

1/1/2008

זהו.

אין עוד 2007

לא יצא לנו עוד לכתוב בתאריך את המספר החתיך הזה. P:

החלטתי לעשות סיכום שנה.

דאמדאמ.

נשמתי במשך 365 ימים, אכלתי כ-730 ארוחות, בכיתי, צחקתי, נפגעתי, שמחתי, התרגשתי, פחדתי, נלחצתי, השתניתי, התאהבתי, התמכרתי, הרגשתי, עשיתי, התאמצתי, הצלחתי, השקעתי, יצרתי, קראתי, חשבתי, דמיינתי, חייכתי, הסתבכתי, התעצבנתי, שיחקתי, המצאתי, התחרפנתי, נרגעתי, הוצאתי לחצים, כתבתי, דיברתי, חפרתי בשכל, הבנתי, ידעתי, גיליתי, השתתקתי, ראיתי, בהיתי, שמעתי, הקשבתי, שנאתי ואהבתי.

הכל בשנה אחת.

אם יש דבר אחד שיצא לי להבין משנת 2007 זה שהכל לטובה.

לא יודעת להסביר, אני בעצמי לא מבינה. אבל, בהסתכלות על דברים לעבר, פתאום יוצא לי לחשוב שאם זה לא היה קורה גם הרבה דברים לא היו קוראים.

ועל זה המציאו את הנוסחא:

[לא באמתP:]

והנני כאן, פותחת דף חדש עם סיפרה חדשה.

-לוביו

    טוסט-

[כי היה לי משעמם, וסתם כי אני נורא אוהבת את התמונה הזאת. לפחות אל תצחקו לידי.P:]