טוסט לומדת לעוף

The freedom, is most closer than it never was before.

לך לעיר גדולה, תיבלע בין כל האנשים.

אף אחד לא יזהה אותך,

לא יעיף מבט.

אף אחד לא יקשיב, אף אחד לא ידע.

אתה מתנדנד בין היאוש לתקווה.

והדבר היחידי שמחזיק אותך חי, נושם,

הוא הדבר שאתה בעצמך עדיין לא גילית.

ואולי זה תחושת החופש,

סוף סוף מחוץ לכלוב החנוק, שלמרות שהיה בו חורים, חלונות ופתחי איוורור,

הרגשת באמצע ים, ללא כל יכולת לנשום או לנסות לשרוד

ואז אתה פשוט מוותר. שוקע ושוקע, עד שאין עוד.

לפעמים, אם יש לך מזל, אתה מוצא את עצמך בסירה.

סירה רעועה וכמעט מתפרקת, אבל סירה.

היא לוקחת אותך לחוף מבטחים.

ואתה באמת בטוח,

עד הפעם הבאה.

וביינתים, אתה חושב.

תוהה, למעשה.

לבד, אבל ביחד.

בודד, אבל מוקף אנשים.

מרחוק אפשר לראות את זה לא מטושטש.

לפעמים, יש דרך מוצא.

[כל הזכויות שמורות לטוסטי טוסט]

ימים שכאלה.

רגילים.

פתאום מרגישה לא קשורה.

עוד כמה חודשים,

הכל ישתנה.

זה מוזר.

אני אוהבת את זה. :]

לוביו.3>

טוסט. שונאת המחזורים.

I'm not the one who broke you
I'm not the one you should fear
We've got to move you darling
I thought I lost you somewhere
But you were never really ever there at all

[Here is gone / Goo Goo Dolls]