לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

טוסט לומדת לעוף


אף פעם לא עפים לבד.

כינוי:  הטוסט האחרת.

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2008

פוסט שני להיום.


סתם קטע שאהבתי.

 

**אני מפריד עלוב**

 

"היות שהאלים ההודים הם 'בני אלמוות' במובן מסוים מאוד - שכן הם נולדים, והם מתים - הם חווים את רוב הדילמות האנושיות הגדולות, ולעתים קרובות נדמה שהם נבדלים מבני תמותה בכמה פרטים זניחים... ומשדים אפילו פחות. אך ההודים תופשים אותם כמעמד של בריותף שבהגדרתן שונה לחלוטין מכל מעמד אחר. הם סמלים באופן שאף בן אדם, לא משנה כמה "אב-טיפוסי" סיפור חייו, לא יוכל להיות לעולם. הם שחקנים המשחקים תפקידים האמיתיים רק לנו. הם המסכות שמאחוריהן, אנו רואים את פרצופנו שלנו."

 

-וונדי דוניגר או'פלאהרטי, מבוא, מיתוסים הודיים

(הוצאת פינגווין, 1975)

 

**אני מפריד עלוב**

 

 

אוהבת נורא.

טוסט. שחייבת להיות מיוחדת ותוהה למה חזיה מנומרת זה זנותי, למה כל כך קשה להתאים צבעים ולמה אנשים לא מבינים שכשאת על מצב לא נמצא זה אומר שאת לא נמצאת.

אכן. מקלחת עם הרבה תהיות.

נכתב על ידי הטוסט האחרת. , 29/3/2008 22:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



7,045
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להטוסט האחרת. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הטוסט האחרת. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)