הן:
*כי אני אהבתי את ארה"ב ואני שונאת לחזור לארץ.
*כי היה רגוע בארה"ב בלי לשמוע על פיגועים ובלהבלהבלה ופה לא.
*כי לא היה דוסים שם ופה יש יותר מדי.
*כי אין לי אומץ להגיד שהייתי מתה לעבור לגור שם.
*כי אני לא מרגישה טוב.
*כי אני עוברת לבית ספר חדש שאני לא מכירה בו אף אחד.
*כי רוצים לשים אותי בשלוש יחידות במתמ' במקום בחמש.
*כי אף אחד בבית ספר החדש לא יודע שאני טובה במתמטיקה ולא מתאימה לשלוש יחידות.
*כי אני עדיין לא מרגישה טוב.
*כי לא קניתי לכולם מתנות ואני מרגישה רע עם עצמי.
*כי אני רעבה נורא אבל אין לי תיאבון.
*כי מאז שחזרתי לארץ אני והשירותים מתייחדים הרבה יותר ממה שהייתי רוצה.
*כי החזרה לארץ לא הייתי כמו שדמיינתי.
*כי לאף אחד אין באמת כוח לשמוע מה עבר עלי שם.
*כי אף אחד לא מבין איזה תחושה משחררת הייתה שם.
*כי אני שונאת את זה שאני לא מסוגלת להיות עצובה הרבה זמן כדי שאנשים ישאלו מה קורה איתי בזמן האחרון.
*כי אף אחד לא יכול לתת לי פתרונות.
*כי אני בחיים לא אהיה סופרת גדולה ואני סתם משלה את עצמי.
*כי לא אכלתי פיצה מטר כבר כמה חודשים.
*כי כמעט כל המכנסיים שלי הלכו לעולמם.
*כי אני בכיינית.
*כי אני שונאת לשתף אנשים בזה שאני עצובה.
*כי בא לי לעבור לגור בארה"ב ואני יודעת שזה לא אפשרי.
*כי אני שונאת שינויים ואני עוד יותר שונאת לחזור לשיגרה אחרי שינויים.
*כי גם אבא שלי עצוב.
*כי אני מרגישה פה כאילו כולם בוחנים אותי.
*כי השיער שלי כבר לא חתיך אם אני לא מתקלחת.
*כי החתול של כבר לא אוהב אותי.
*כי אין שלום בעולם ועדיין יש אנשים רעבים באפריקה.
*כי אני מכורה לשולה המוקשים ואני עדיין בקושי מנצחת.
*כי אני פוחדת ממה שיביא העתיד.
*כי ראיתי דוסים והם דיכאו אותי.
*כי אף אחד לא היה כמו שזכרתי אותו אבל עדיין כולם מתנהגים כמו שזכרתי. מסובך.
*כי נויצ' עברה ניתוך לסרטן ואני כל כך דואגת.
*כי יש לי שתי זוגות נעליים. (זה משגע אותי)
*כי נמחקו לי כל התזכורות בפלאפון.
אבל כל זה לא באמת חשוב! כי אני סוף סוף בבית!!
אני צריכה להתרגל לשעות שינה נורמליות,
לילה טוב.
:]
אוהבת,
טוסט. שכבר לא עצובה והיא שונאת את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
