אני מאוהבת בתחושה הזאת שמציפה את כולי, תחושת החופש והמרחב. אני מאוהבת בתחושת הנאהבות. אני מאוהבת בתחושה של העט שנע בעדינות בכל המרחב שאני נותנת לו, את המילים שהוא יוצר, את התחושות שפתאום מתבטאות כולן על דף לבן. אני מאוהבת בעצמי, בתחושות שאני נותנת לעצמי להרגיש, אני אוהבת להסתכל על עצמי בעירום, להרגיש חשופה לגמרי, ולדעת שאני זאת אני, רק אני. אני מאוהבת בזה שכשאני מסתכלת על עצמי, אני כבר לא רואה רק בן אדם ממוצע עם קצת שומנים שצריך להוריד, אני רואה בן אדם עם עקרונות, תחושות, רגשות, אופי. אני מאוהבת בלהריח אנשים, לדעת שלכל אחד יש את הריח המיוחד שלו ולחשוב עליו כשמתחשק לי להרגיש אותו. אני מאוהבת בלגעת באנשים שאני אוהבת, לדעת שהם קרובים, ושהם אוהבים אותי ושהם לא ילכו, אפילו אם זה רק חיבוק רגיל, או לישון על הבטן שלהם, פשוט להרגיש אותם קרובים. אני מאוהבת במוזיקה, שכשאני שמה אוזניות אני יכולה להרגיש אותה, כל צליל בנפרד, כל הגיה. אני מאוהבת בתחושות הנפלאות האלה שמציפות אותי כל פעם מחדש. אני מאוהבת בבית ספר החדש, ובכיתה החדשה, ובכל השינויים שעשיתי. אני מאוהבת ביכולות שלי, אני מאוהבת בזה שאני יכולה להרגיש את כל הדברים שכתבתי. אני מאוהבת בהליכות ליליות או לא ליליות עם אנשים אהובים כשאני בחולצה קצרה, וקצת קריר, והרוח נושבת לי בפנים ואני מרגישה הכי חיה שיש.
אני מאוהבת בלאהוב.
אני מאוהבת בחיים, ולעת עתה, הם אוהבים אותי.
כרגע טוב לי.
טוסט, אהבתכם היחידה.
21:35
מעניין מי קורא את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
