הבלוג של קזנובה מורדוכי

ובכן, לאחר שרוני ובטי פורסים בפני הצופה את מזימתם, מבלי לחשוף מהי, כמובן, אנו עדים לסצנת חוץ, במהלכה פוגע רכבו של אבי בתאונה מחרידה, למראית עין, בבטי. בטי מנצלת את טוב לבו של אבי, שאוסף אותה לרכבו. בחזרה למועדון- מיקו, המארגן, יושב עם כותבת הלהיטים מירב, ומשבח את יכולת הכתיבה שלה, בזמן שאותה מעניין רק מדוע אבי ביטר לא משתתף בפגישה. שתי הסצנות מתערבבות זו בזו, על מנת להדגיש את הקורבן העצום אותו אבי מקריב- שולחנו של מיקו עמוס בגביעים, כאילו מנסה לומר- זה הפרס אותו מחמיץ אבי בבחירתו בבטי על פני הלהיט הבא. כמעין לעג למוסיקה השלטת בתקשורת, מסיקה דואג להלביש את בטי בחולצה עם הכיתוב "גאפ" (Gap), סמל לשסע שנפער, לטעמו, בין התקשורת לקהל. אבי מסביר למיקו כי ברצונו לבטל את הפגישה ( לא לדחות, לבטל. האם אבי מקריב כאן קורבן גדול מדי?). מירב יוצאת את משרדו של מיקו בזעם, לבושה מקטורן שחור ומכנסיים מוזהבות- רמז לאגדת העם על האווזה המטילה ביצי זהב- כך מאבד אבי את מה שיכול להיות הלהיט הבא. מירב יוצאת, והסצנה מסתיימת כאשר מזכירתו של מיקו נכנסת, לאתנחתא קומית שבמהלכה היא מגישה למיקו תה עם מלח במקום סוכר- משל נהדר על מיקו, שהוא המפסיד הגדול הראשון של תחילת היחסים בין אבי לבטי.

בחזרה לאבי ובטי- בביתו של אבי. בטי שוכבת מעולפת במיטה, ואבי מגיע ופורש עליה שמיכה מנומרת- סמל לגבריותו המתפרצת, ולטסטוסטרון המשכר הנודף ממנו: לא לחינם בטי מתעוררת בבהלה. אבי מרגיע אותה, ונותן לה דיאגנוזה מדיקלית למצבהּ. שנייה נוספת חולפת, ובטי "מזהה" את אבי ביטר, ומצהירה כי נדמה לה כי היא בחלום (חלום, שבמהרה יהפוך לסיוט, אך בל נקדים את המאוחר).

אבי, מהיותו בחור טוב לב, מיד רוצה לשמוע את סיפורהּ של בטי, אשר מפליגה בבדותות על מר גורלהּ, ואומרת כי היא תספר לו את המשך קורותיהּ, בהזדמנות אחרת, מושכת את אבי עמוק אל תוך המזימה. בינתיים, במועדון, העולם התהפך על פיו- אבי אינו בנמצא, וחוסר המנוחה ניכר בכולם, מאלברטומיקו, דרך המזכירה השלומיאלית ועד הפשוט שבנגנים. אלברט חש כי משהו לא בסדר, אך ברגע שאבי נכנס עם בטי למועדון, הרוחות נרגעות מיד. אבי מציג את בטי בפני אלברט "מלא בכסף", כדבריו, מתוך תחושת הסלידה שיש לאבי כלפי "המצב החומרני" (ר' "קורבן האהבה"). אבי, כאדם שבא מלמטה, מזדהה עם הכאב של בטי, מפני שבשלב הזה של הסיפור הוא אינו מודע ליחסים בין בטי לרוני, וכולו מלא אמון בסיפורהּ של בטי, כי היא בחורה ענייה- מכאן שותפות הגורל שבאמונתו של אבי קיימת בין השניים. אלברט, מהיותו ג'נטלמן אמיתי, נוהג בנימוס ואף מוסיף עקיצה ידידותית, "חנכי אותו, הא?" (מה חבל שבדיעבד מתברר כי בטי אכן "מחנכת" את אבי). מיקו פורץ בסערה, אך נרגע בראותו את בטי היפהפיה, שממרום שנותיו הוא כבר יכול להסיק בודאות כי היא בת זוגו של אבי ("וואלה, אם לא היית עם החברה שלך, הייתי הורג אותך"). בדומה לעמו זכי סרט "קורבן האהבה", מסיקה מציב גם כאן את אלברט ומיקו כמעין "מקהלה יוונית", שמבארת את המתרחש ומנסה להסביר את הנסתר בסרט. השיר החדש של אבי נכתב על בחורה עם עיניים ירוקות (בטי, כמובן), והנה גם בטי מבינה כי היא נמצאת בעמדה בלתי חוזרת לתפוס את מקומהּ כבת זוגו של אבי. בנימה אופטימית זו , עולה אבי לבמה לעשות שמח למועדון המלא מפה לפה, בשירו "כמה היא יפה?", על רקע מונטאז' של התהדקות היחסים בין בטי לאבי, שנופל עמוק אל תוך מלכודת הדבש שהציב לו רוני.