החיים שלי

עכשיו היינו בעל האש, בפארק נחמד בתל אביב (היינו = חמים שלי, בעלי, הבת שלי ואני).

פתאום התחילו רעמים חזרים.. אחרי כמה דקות התחיל לרדת טיפות. קת טיפות והפסקה, קצת טיפות והפסקה וככה במשך כמה זמן.

תוך כדי יש גם רוח נעימה, בריזה שכיף להיות בחוץ.

פתאום התחיל לרדת גשם, בזמן שירד גשם הלכתי לברז לשתוף ידיים אחרי שהכנסתי את הבשרים לשיפוד.

אני חוזרת לשולחן ורואה את כולם עומדים תחת עץ בכדי לא להירטב והבת שלי בתוך העגלה מכוסה בשמיכה, על הראש שלה שקית וכך העגלה רטובה.

כל כך התעצבנתי, לקחתי את המפתחות ונסעתי הביתה.

אמרתי לבעלי, אתה לא חושב שהשקית מסוכנת על הראש??? זה הרי יכול לגרום לחנק!

ואתם תחת העץ, למה לא לקחת את הילדה איתך?? היא הרי תירטב ותהיה חולה!!

חמותי שומעת שאני מדברת עם בעלי ואומרת לי "לא היא תירטב, העגלה רק נרטבה"

חמי התערב בדבריה ואמר לה "זו עגלה מבד, הכל יעבור לילדה"

וכמו שכתבתי נסעתי הביתה, בדרך הילדה נרטבה ואני עכשיו בבית והם עוד שם (כבר שעתיים מאז שחזרתי הביתה). מאוד היתי רוצה להיות איתם שם אבל סתם עיצבנה אותי כל הסיטואציה הזו. מזל שהילדה ישנה... 

מה רק אני חושבת ודואגת לזה שהילדה לא תהיה חולה?!