החיים שלי

מאוד מפחדת.

נכון, אני לא תושבת הדרום, אלא ת״א, אבל בכל זאת זה מפחיד. בימים האחרונים הייתי הרבה עם הילדה במקלט וזה לא כ״כ נעים...

הפחד מהלא נודע, שזה אכן קרוב אליי, שחס וחלילה יכול לקרות משהו למשפחה שלי.

היום באזעקה שהייתה בתל אביב, אחרי שיצאנו מהמקלט הסתכלנו בעננים, וראינו שם מן ענן אפור גדול שלא אופייני למזג אוויר, זה היה מן שובל עשן ממה שפוצץ. זה היה ממש מפחיד.

אני בטוחה שהבת שלי לא תזכור כלום מזה כשתגדל כי כשאני עליתי לארץ בזמן מלחמת המפרץ הייתי גדולה ממנה בחודשיים ואני לא זוכרת מזה כמעט.

מקווה שכל המצב הזה יסתיים מהר ולא יהיו יותר הרוגים ושכל החיילים יחזרו בשלום הביתה.