להיות אני

יכולתי לכתוב לכם שהכל בסדר

יכולתי לכתוב לכם שהכל מושלם

יכולתי לכתוב לכם שאין בעיות

יכולתי לכתוב .יכולתי לכתוב .

המצב? על הפנים. אני אפילו לא יודעת אם מישהו קורא את מה שאני כותבת, אולי אני כותבת רק למחשב. אבל גם אם כן- אני נהנית מזה. אני נהנית לכתוב ולשתף, גם

אם אף אחד לא מתעניין. וגם אם מחר, או מחרתיים, או בעוד חודשיים אף אחד לא יידע מהבלוג- אני אמשיך לכתוב.

אני כל כך משועממת בזמן האחרון. לא משנה על מה אסתכל, תמיד יכולתי לעשות את זה יותר טוב, יותר משכנע, יותר ויותר.

אני מרגישה פשוט נורא. כמו כאב בטן משתמשך, שהולך איתך לכל מקום. לספר להורים? לחברות? לא. מה פתאום... זאת פשוט ההרגשה שאף אחד לא מבין אותך. הרגשה קשה, כואבת , עזה.

אני שוקלת ברצינות לכתוב סיפור על חשבון התיאור של החיים פה. בסיפור אפשר להתבטא מחדש, למחוק הכל והלתחיל שוב. למחוק הכל ולהתחיל עולם חדש, יפה יותר.

-

להתחיל עולם חדש,

לפרוש כנפיים

להתחיל עולם חדש,

ופשוט למחוק הכל

להתחיל עולם חדש,

ולמצוא שם את האחד

להתחיל עולם חדש,

ואני יכולה רק לחלום.

-