my pink hell

אני יכולה לתת לעצמי נקודה. הצלחתי לקום בבוקר וללכת לבצפר.

זה בדר"כ קורה. אבל בזמן האחרון המצב בקאנטי. כהה. חרא כזה.

מוזר.

עד שהתחיל להיות לי טוב. הייתי חייבת לשים לעצמי רגל כדי להרגיש רע עוד פעם. כאילו אני צריכה מנת סבל כדי להעביר את היום. פאק

אבל אחרי הכל מישו הצליח להחזיר אותי לדפוס אנושי נורמלי. פעם לא הייתי נותנת לזה לקרות. היום אין לי כח להילחם. הולכת עם מה שיש. מה שנשאר מהשאריות של כולם. אני אוספת אותם.

* 7 ימים בית משפט. שלא יתנו לי הרבה שעות. אין לי זמן אפילו לעצמי. אז לנקות לזקנים את התחת?!?

מצד שני מגיע לי. "החוב שאני חייבת לחברה". נו אם זה יעשה למישו טוב. אני בעד.