my pink hell

אני מטשטשת את נוכחותי בעולם לאחרונה, כי כרגע אין לי דבר להציע, מוחי התנוון וידי קרות וליבי קר עוד יותר, וכל מחשבתי נתונה לבריות אחרות וסיפורים אחרים ועתיד ועבר ומה שיכל להיות אחרת. אני מתמידה בהשגת אי אלו מטרות, וכל השאר נזרק לצד, רק כדי שארגיש מעט בחיים, ואני לא עצובה יותר רק מרגישה פחות, מעט חסרה לי המוזיקה וספרי היקרים ויקירי האנושיים שלאחרונה נושרים מחיי כמו עלים צהובים ודלוחים מעץ מזדקן, ואולי אני זקוקה ליותר אינטראקציה ממה שהעולם מסוגל להעניק כרגע, ואולי באמת, כבר אין לי מספיק להציע.