שנתיים לא רשמתי פה והינה פתאום פוסט, בצורה לא נוחה ומהפלאפון כי רציתי לחלוק.

את ההתמכרות שלי לסמים ואלכוהול כבר למדתי לזהות ואני מטפל בה אבל לא זו סיבת האושר.

האושר מגיע מאהבה, אהבה חדשה שנכנסה לי לחיים בהפתעה ובסערה.

סמוראי היא קוראת לי, כמה שזה מתאים לי וטוב. לוחמת שלי יפה וחזקה כל הודעה שלך רק מחזקת אותי יותר...

"אחרי כל מה ששמעת עלי את עדיין רוצה?"

"אני לא שופטת אותך לפי העבר, אתה משתנה ורוצה להשתנות, אתה מביא לי להכיר בן אדם אחר ממה שהיית"

למרות הגיל הצעיר היא לא מתנהגת אותו ובהרבה מובנים היא אפילו יותר בוגרת ממני.

אני מפחד, לא להפגע אלא לפגוע, יש לי עבר של טעויות חוזרות וזה מפחיד והיא כמה שחזקה ככה עדינה.

האמונה שלה בי, אמונה שלא קיבלתי אפילו מההורים כל החיים, נותנת לי כל כך הרבה כח להשתנות ולהתנקות מהסמים שנפלתי אליהם.

לוחמת שלי, תודה לך שאת בחיים שלי.

אני קורא דברים שהיא כותבת ומבין שהשאיבת כוחות היא הדדית וזה רק משמח אותי יותר כי ככה זה צריך להיות.

אני אהיה החומה שלך כמו שאת שלי.

אני אוהב אותך

I was dead 'till I met you and now, now life begins