אז חזרתי להורים, התחלתי לעבוד בקפה-קפה אבל כל זה חסר משמעות ויבש...

היום קיבלתי שיחה מבייבי

"אני רוצה לקחת הפסקה"

"זו הפסקה או שאנחנו נפרדים?"

"אני לא יודעת"

בסוף סיכמנו שהיא תבוא לפה לסופ"ש ונדבר על זה..

אני אוהב אותה כל כך ואני לא רוצה שזה יגמר..

יש לי הרגשה כאילו אני מושך עם זה רק עוד שבוע והיא תחליט בסופ"ש את מה שהיא כבר החליטה, אנחנו נפרדים..

"עד הסופ"ש תראי אותנו בפסק זמן"

"כשאני בפסק זמן אני לא אחראית למעשים שלי ויכולה לעשות כל מני דברים..."

"דברים כמו מייקל?"

"אני ומייקל כבר לא בקשר..."

"מייקל מבחינתי זה סקס מזדמן.."

"אה, כן......"

"אז לא, אנחנו לא בפסק זמן, נחליט כבר בסופ"ש"

נחליט בסופ"ש... דחייה של הקץ שאני כל כך לא רוצה שיבוא...

שאני לא מבין למה הוא צריך לבוא

"אני אוהבת אותך, טוב לי איתך ואתה עושה לי טוב"

"אז למה?"

"אני לא בנויה למערכת יחסים הזו, אני אבגוד בך בסוף ואתה תפגע ואני לא רוצה לפגוע בך"

נחליט בסופ"ש, דחייה של הקץ, מושך עוד שבוע...

אני לא מבין, למה?

עריכה (01:29):

זה מבחן בשבילי.

לא שהיא מעמידה אותי למבחן או בודקת כמה אני מוכן להלחם בשבילה, אלא מבחן ביני לבין עצמי על כמה אני חזק.

כל כך בא לי להשתמש או לשתות עכשיו, להשתכר/להתמסטל למוות.

הכוח האמיתי יהיה לעבור את זה, גם אם נפרד, לעבור את זה.