מציק לי לשמוע על אחוזי ההשתמטות הגדולה מצה"ל.

כן, אני יודע שיש אבטלה סמויה (כבר לא כל כך סמויה) ואני יודע שהרבה מהאנשים מגיעים בסוף לתפקידים שהם לא קרביים, אבל זה לא מה שמשנה.

האם לוחם עם בעיות בבית היה יכול היה יכול להשאר לוחם ללא העזרה הכספית שהוא מקבל דרך המש"קית ת"ש?

האם היו יכולים להיות ימי חינוך ותרבות טובים לחיילים ללא העזרה של מש"קיות חינוך?

איך היה מגיע ציוד ליחידות בשטחים בלי תובלה?

איך הרכבים היו זזים בכלל בלי התחזוקה השוטפת שמגיעה מחיל חימוש?

שאגב הוא החיל הכי פחות מוערך אבל הוא עושה הרבה יותר ממה שאנשים חושבים, דואג לתחמושת, תחזוקה של טנקים ורכבים, ציוד אופטיקה ואלקטרוניקה.

 המדינה שלנו צריכה להלחם בצורה יום-יומית על קיומה אם זה מאויבים מבחוץ ואם זה מאויבים מביפנים.

כשגדלתי האיום היה הרבה יותר מוחשי, אוטובוסים מתפוצצים, חגורות נפץ בקניונים או מסעדות או כל מקום המוני כזה או אחר, זה היה הטרנד, היום הם למדו שיטה חדשה ומאוד פשוטה - לדרוס.

אז הרבה יותר קשה להלחם בזה ולתפוס את זה אבל אנחנו צריכים צבא להלחם בזה.

תארו לעצמכם דבר כזה - אין יותר חיילים במחסומים, אין יותר חיילים שיתפסו מחבלים שחודרים לארץ, אין יותר אבטחה בגבולות, אין יותר ישראל.

אני גדלתי בידיעה שלא צריך אותי, צריכים חיילים, ולא רק לוחמים, כולם חשובים.

אז מעצבן אותי שאחוזי ההשתמטות גדולים כל כך.

כי צבא זה לא כיף ולא הלכתם לעשות כיף, אם היה לכם כיף זה בונוס.

צבא זה בשביל שאתם, החברים שלכם, המשפחות שלכם שכל אלו יוכלו לישון טוב בלילה בידיעה שיש מישהו ששומר עליהם.

חוויה אישית שלי מהשירות, שאני הייתי חיל אוירניק, שירתתי קרוב לבית ועשיתי יומיות.

יום אחד כשאני חוזר הביתה, ממש 50 מטר מהבית עוצרת אותי אישה מבוגרת ואומרת לי "תבורך! אתה וכל החיילים ששומרים עלינו!"

ואני כולי ג'ובניק קל"בניק, התרגשתי, אבל ממש.

עד עופרת יצוקה,לא ראיתי בתפקיד שלי משהו חשוב ולא הבנתי את המשמעות של התפקיד שלי.

אבל במבצע לא יצאנו הרבה הביתה והיינו המון במחלקות עד שעות הערב המאוחרות לעבוד, ובאחת הפעמים הקפיצו אותי לטייסת, מלגזה תקועה - נשמע טיפשי נכון? אז מה אם היא תקועה? - המלגזה הזו מטעינה פצצות על המטוסים שיוצאים לעזה ובלי המלגזות האלו אין טילים, מטוסים לא יוצאים ועזה ממשיכה להפציץ.

אז קיבלתי את הכאפה, אם לא אני (הייתי באותו ערב החשמלאי היחיד בבסיס) מטוסים מהטייסת לא היו יוצאים כי לא היה מי שישמיש את המלגזה.

כל תפקיד חשוב וכל תפקיד עוזר אז תעשו לי טובה, תתגייסו אם אתם יכולים בריאותית (פיזית או נפשית) ולא משנה לאיזה תפקיד כי לוחם לא יכול להסתדר בלי הפ"פ (פקידה פלוגתית) שתעביר את הבקשות שלו למפקדה ושהמש"קית ת"ש אחר כך תעבור עליהם ותעביר לקצינה שלה שתאשר.

שיהיה ערב מקסים :)

תמונה ישנה שלי מהשירות: