אז הייתי סופ"ש ארוך בצפון, במשגב עם ובקריית שמונה.

נסיעה ארוכה לשם באוטובוסים ובסוף מגיעים עייפים ומותשים אבל לא נורא.

טומס אספה אותי מהמרכזית אליה והכרתי את המשפחה. חבר'ה טובים ומשעשעים ביותר.

בארוחה המשפחתית נאלצתי לסרב לכוס היין שאבא שלה הציע לי הטענה הפשוטה והנכונה שאני לא שותה.

יצאנו בערב לאסוף את תהל ובפאב של הקיבוץ פגשנו את סש המהממת ואת חבר שלה.

החלטנו לרדת לבועה (פאב בכפר גילעדי) והיה מלא ערסים אז ויתרנו וחזרנו לפאב הקיבוצי.

היה נחמד ומשעשע וזו פעם ראשונה אחרי הרבה זמן שיצאתי לפאב ואשכרה החזקתי את עצמי ולא שתיתי.

בשבת ירדתי לקרייה להפגש עם דימה והזבל התעורר שעתיים אחרי שכבר ירדתי לעיר והעיר הזו מתה בשבתות!

אין כלב ברחוב!

בסוף הוא התעורר (אחרי שזיינתי לחצי מהאיזור את השכל בהודעות על זה שמשעמם לי חחח)

ומאז הייתי אצלו.

הלכנו לחזרה של הלהקה שלו

הם מצויינים, מנגנים רגאיי מעולה.

למחרת פשוט ישבנו בבית, ראינו סרטים ונהננו מהיום החורפי בבית חח

והיום חזרתי הביתה בכוחות מחודשים!

ואלו ימים 4,5,6 ב-100 ימים מאושרים.

ועכשיו תמונות (ליותר תמונות יש לגשת לבלוג החיים בתמונות)

בנוסף, אני מחפש אנשים לפרוייקט "אל תגידו לי מי אני!"

לפרטים אתם מוזמנים לילחוץ על התמונה

ליצור קשר במייל:[email protected]

או בפייסבוק Nimrod Arbel

5 דברים שאני מודה עליהם(לא זה לא הצתבר בגלל שלא כתבתי כמה ימים!):

- על החברים הטובים

- על זה שאני בריא בגופי

- על כוח רצון שסוף סוף הייתי בפאב ויכולתי שלא לשתות או לא הרגשתי צורך

- על צילום שגורם לי להרגיש טוב

- על מוזיקה באוזניות שעזרה לי להעביר את הזמן בנסיעה :)