תקופה לא טובה עוברת עלי.

אני חסר כוחות ומוטיבציה לכלום, עובד כל יום בעבודה ובבית אחראי על כמעט תפקוד כל הבית וצריך להקשיב לריבים הלא פוסקים של ההורים.

אתמול אבא סיפר לי על הקשיים שלו וכמה שהוא מרגיש נטל ועל התסכול שלו שהוא הפך מאדם מתפקד לאדם חסר יכולת לכלום, חצי משותק וכמעט עיוור לגמרי, על הלחצים מאמא שלי ועוד.

המצב הנפשי הרעוע שלי משפיע גם על הפיזי. כאבים בגוף והשמנתי מלא.

עכשיו חיכיתי לאוטובוס ופשוט התחלתי לבכות.

אני מלא, עמוס ולא יודע מה לעשות.

אני כבר לא מוצא נחמה בצילום וניסיתי לחזור לכתיבת שירים.

חושב כל הזמן על האקסית ואפילו מתגעגע אחרי כל מה שהיא עשתה לי.

אתמול בערב קיבלתי הודעה שהפרואנית רוצה שאני אמחוק את התמונות שלה, אמרה שהיא מרגישה לא בנוח איתן.

אני לא חייב חוקית כי יש לי מסמך חתום ממנה שאני יכול לעשות מה שאני רוצה עם התמונות אבל אני לא בן זונה אז אני אמחוק ברגע שיהיה לי זמן להתפנות לזה.

זה גם הפיל אותי נפשית ואני מגיע למקומות שאני לא רוצה להיות בהם.

אני אבוד.