אז אתמול היה יום טוב, מאוד אפילו.

כבר לא אכפת לי לגבי מה שקורה עם הטבריינית, כאילו כן אכפת לי אבל לא באותה צורה.

אני דואג לה ולא יותר.

מישהי הוסיפה אותי בפייסבוק בעקבות לייק שעשיתי לתמונה של ידידה והיא היתה מתוייגת שם.

היא היתה בטוחה שעשיתי לה לייק ובמילים שלה "וחשבתי שזה רומנטי שעשיתה לייק לתמונה ישנה שלי"

משישי בערב עד אתמול בערב היו לנו שיחות קולחות ומעניינות, היא מושכת ונראת טוב, אינטלגנטית, סיימה תואר בפסיכולוגיה.

סוף סוף מישהי אינטלגנטית לדבר איתה שלא כמו האקסית האחרונה או הניסיון שלי לצאת עם מישהי בת 19 שגיליתי שמתנהגת ובעת שכל של בת 5 ואני מחמיא לה.

זו באמת פעם ראשונה שאני מוותר על שינה ונשאר עד 4 ורבע רק בשביל להמשיך לדבר עם מישהי.

הדבר היחיד שמפריע לי זה שהיא אמרה שקשה לה להתחבר לאדם שיש לו הרבה ידידות כי היא מאמינה שאין שום דבר אפלטוני בידידות בין גברים ונשים וזה לא לגמרי נכון, הרבה מהידידות שלי שלי אני הכרתי כי הן עניינו אותי אבל ברגע שאני עם מישהי אני מרוכז בה ואך ורק בה.

דבוצ'קה מתקדמת מהר, היא חזקה הרבה יותר ממה שהיא חושבת ואני שמח על זה.

היא מקסימה ויפהפיה בצורה שדי מבליטה אותה מאחרות.

קבענו שאני אתחיל ללמד אותה אייקידו, מה שיעזור לשנינו מבחינת ביטחון עצמי והערכה עצמית.

אבא שלי מתחיל כימוטרפיה היום ואני מקווה שאולי זה סוף סוף יעזור לו.

מקווה אבל אני עדיין ריאלי שזה עדיף מלקוות בצורה עיוורת ולהתאכזב.

כרגע אני חייב לעוף אבל אנחנו עוד נפגש.

אה כן ודנה, תפסיקי לרשום דברים בתיבת מסרים, התיבה הזו כל כך לא חשובה לי שממש אין לי בעיה להוריד גם אותה, אם יש לך משהו להגיד לי את מוזמנת לפנות אלי ישירות.

או שאת פוחדת משום מה :/